עליה משמעותית בשיעורי תמותה עקב מחלת פרקינסון בשני העשורים האחרונים (Neurology)

שיעורי התמותה עקב מחלת פרקינסון עלו משמעותית בין השנים 1999 ו-2019, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

מחקר קודם באוכלוסיית ארצות הברית מצא כי בין השנים 1962 עד 1984, שיעורי התמותה עקב מחלת פרקינסון עלו בצורה ניכרת בקרב מבוגרים לאחר גיל 75 שנים, אך ירדו בקרב אלו מתחת לגיל 70 שנים. עם זאת, למיטב ידיעתם, אין נתונים אודות השינוי בשיעורי התמותה עקב מחלת פרקינסון בעשורים האחרונים.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים לבחון את מגמות התמותה של חולי פרקינסון בארצות הברית השנים 1999 עד 2019. הם בחנו את הנתונים אודות 479,059 מקרי תמותה עקב מחלת פרקינסון במערכת National Vital Statistics, מאגר תמותה ארצי, מבוסס-אוכלוסיה, במטרה לבחון את המגמות הארציות של שיעורי תמותה של חולי פרקינסון באופן כולל ולפי גיל, מין, מוצא/גזע ואזור גיאוגרפי.

הנתונים מעידים על עליה בשיעורי תמותה מתוקנים לגיל עקב מחלת פרקינסון, מ-5.4 מקרים ל-100,000 חולים בשנת 1999 ל-8.8 ל-100,000 חולים בשנת 2019. החוקרים מציינים כי השינוי השנתי הממוצע עמד על 2.4% (רווח בר-סמך 95% של 1.9-3.0).

במהלך התקופה שנבחנה, בכל קבוצות הגיל, בשני המינים ובקבוצות שונות לפי גזע/מוצא תועדו עליה משמעותית בשיעורי התמותה עקב מחלת פרקינסון. יתרה מזאת, החוקרים מדווחים כי זוהו הבדלים משמעותיים לפי גזע ומוצא, עם שיעורי תמותה מתוקנים לגיל שהיו גבוהים כפליים בקרב גברים לעומת נשים והשיעורים היו גבוהים יותר בלבנים לעומת אוכלוסיות אחרות.

החוקרים קוראים לניטור רציף ומחקרים נוספים במטרה לזהות את הסיבות לעליה בתמותה עקב מחלת פרקינסון ולפתח גישות יעילות במטרה למנוע עליה זו.

Neurology 2021

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן