ממחקר חדש עולה, כי חרדה פובית ודיכאון מנבאים הפרעות קצב חדריות בחולים עם מחלת לב כלילית.
לדברי החוקרים דרגות גבוהות של חרדה פובית ושל דיכאון מעלות סיכון למוות לבבי פתאומי. עפ”י השערת החוקרים, קשר זה עשוי להיות מתווך ע”י נטייה של החולה להפרעות קצב.
במטרה לחקור אפשרות זאת, ניהלו החוקרים מחקר תצפיתי בחולים עם סיפור נוכחי או קודם של מחלת לב כלילית משמעותית. החולים נרשמו בשנים 1999-2002 בזמן שעברו צינתור לב אבחנתי. בתחילת המחקר, כל 940 החולים היו בקצב סינוס נורמאלי.
חרדה פובית הוערכה בתחילת המחקר עפ”י סקלת החרדה של Crown-Crisp, ודיכאון – עפ”יBeck Depression Inventory.
חרדה פובית נמצאה קשורה משמעותית עם הפרעות קצב חדריות ( יחס סיכויים עבור כל עלייה ב-3 נקודות ב- Crown-Crisp index היה 1.4, 0.012=P), לאחר התאמה ל- ejection fraction של החדר השמאלי, גיל, מין, והיסטוריה של הפרעות קצב.
דיכאון נמצא גם הוא קשור להפרעות קצב חדריות (יחס סיכויים 1.4; 0.006=P) לאחר התאמה דומה.
עם זאת, אנליזה של תוצאות המחקר הראתה, כי כאשר דיכאון וחרדה פובית נכללו באותו מודל סטטיסטי, אף אחד מהם לא היה משמעותי בניבוי הפרעות קצב.
הפחתה הדדית זו בגודל ההשפעה, והעלייה בטעות הסטנדרטית משקפות את הקורולציה הקיימת בין שני הגורמים המנבאים. העובדה שהמשתנים מנבאים בנפרד, מרמזת כי הם חולקים עוצמה מנבאת.
יתרה מזאת, מדד משולב של דיכאון וחרדה פובית היה בעל השפעה גדולה יותר, יחסית לכל אחד מהם לבדו, בניבוי הפרעות קצב חדריות. כלומר, ייתכן כי חרדה פובית ודיכאון חולקים גורם ניבוי משותף להפרעות קצב חדריות, בחולים הסובלים ממחלת לב כלילית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!