סקירה ספרותית חדשה נועדה לענות על שאלות שנותרו פתוחות בכל הקשור לטיפול ב-Phosphodiesterase 5 Inhibitors (PDE5-I), ולבחון את הנושאים העיקריים בהווה ובעתיד. החוקרים ערכו חיפוש ב-Medline אחר PDE5-I, עם דגש על מחקרים קליניים, לבחינת חשיבות טיפול זה בהווה ובעתיד.
מהתוצאות עולה כי אעפ”י שקרוב ל-40 מיליון גברים הסובלים מהפרעות בתפקודי זיקפה טופלו בהצלחה בשלוש מעכבי PDE5, הסיבות העיקריות לכשלון הטיפול הם הוריות בלתי-מתאימות, העדר מעקב, והעדר מודלים הממוקדים בחולה, שהביאו לשיעורי נשירה של למעלה מ-50%.
חולים עם נזק נוירולוגי חמור, סוכרת, או מחלה וסקולרית חמורה, עשויים להיות עמידים לטיפול במעכבי PDE5. מספר מחקרים דיווחו על שימור השריר הקורפורלי בעקבות טיפול כרוני במעכבי PDE5, ויש עדויות לפיהן התרופות משפרות את תפקוד האנדותל והתפקוד הקרדיווסקולרי. Sildenafil אושר לטיפול ביל”ד ריאתי אידיופטי. כמו כן, יש מחקרים שהעלו את האפשרות שטיפול במעכבי PDE5 מקל על התסמינים בדרכי השתן התחתונות בגברים עם היפרפלזיה שפירה של הערמונית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על הצורך בבחינת המאפיינים הפרמקולוגיים של שלוש התרופות ממשפחת PDE5-I, מחקרים לזיהוי ההבדלים הפרמקולוגיים מאחר שנראה כי חלק מההשפעות ספציפיות לתרופה. כמו כן, הם ממליצים לפתח אסטרטגיות טיפול אלטרנטיביות, דוגמאת טיפול כרוני, נמוך, מינונים יומיומיים של PDE5-I, אם ניתן לעמוד בעלות החודשית. בנוסף, החוקרים ממליצים לערוך מחקרים קליניים נוספים על חשיבות PDE5-I בטיפול במצבים כרוניים אחרים.
Eur Urol. 2006 Aug 1;
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!