מאמר חדש המתפרסם בגליון אוגוסט של Mayo Clinic Proceedings סוקר את השיטות הטובות ביותר למניעת מיגרנה בנשים. הטיפול במיגרנה חשוב מאוד מאחר שמדובר במחלה שכיחה מאוד בנשים בגיל הפוריות (27%), בעלת השלכות בתחומים רבים. גורמים רבים משפיעים על הטיפול במיגרנה, כולל מחזורי וסת, הריון, טיפול בגלולות, מנפאוזה וטיפול הורמונלי.
חשוב להבין את ההשפעות ההורמונליות לבחירת הטיפול האופטימלי במיגרנה. למרות שמיגרנה פוגעת בנשים בכל הגילאים, רק 3%-5% מקבלים טיפול מניעתי.
מומחי הבריאות בארה”ב המליצו על מתן טיפול מניעתי במצבים ספציפיים, כולל התקפי מיגרנה חוזרים, המפריעים לפעילות היומיומית, למרות טיפול אקוטי (כלומר, 2 התקפים או יותר בחודש, הגורמים מוגבלות הנמשכת 3 ימים ומעלה), כאבי ראש תכופים (2 או יותר בשבוע), התוויות נגד לטיפול אקוטי, כישלון טיפול אקוטי, או שימוש יתר בטיפול, תופעות לוואי בעקבות הטיפול, העדפות המטופלים לטיפול מניעתי, ומצבי מיגרנה לא-שכיחים העלולים להוביל לנזק נוירולוגי, כולל מיגרנה המיפלגית, מיגרנה בזילארית, מיגרנה עם אאורה ממושכת, או אוטם.
הטיפול המניעתי כולל טיפול לא-תרופתי, החולים צריכים להימנע מהגירויים, בעיקר מעט מדי או יותר מדי שינה, אלכוהול, קפאין וצום. הם צריכים לשמור על אורח חיים בריא, כולל תזונה נכונה, שינה קבועה ופעילות גופנית, ומומלץ להשתמש בשיטות ביופידבק ורלקסציה.
תרופות מניעתיות צריכות להפחתת תדירות, משך וחומרת ההתקפים הצפויים ולהביא לתפקוד המקסימלי האפשרי. מספר מחקרים אישרו את היעילות של מספר טיפולים, ומומחי הבריאות בארה”ב המליצו על מספר טיפולים, בהעדר מחקרים רנדומליים רלוונטיים. טיפולים אלו כוללים חסמי ביתא, נוגדי-דיכאון טריציקלים, חסמי תעלות סידן, SSRI, נוירומודולטורים, NSAID ואחרים.
טיפול מניעתי קל במקרים של Menstrual Migraine כולל שימוש ב-Naproxen Sodium, Magnesium, Ergotamine Tartrate עם קפאין, Frovatriptan, Naritriptan, או Sumatriptan. לטיפול ארוך טווח, ניתן להשתמש בתרופות מניעתיות באופו יומי, ובמידת הצורך להעלות את המינון לפי המחזור. טיפולים הורמונליים כוללים שימוש נרחב בגלולות משולבות למניעת הריון, Ethinyl Estradiol (EE) במינון נמוך, או תוספת טיפולי אסטרוגן.
בבחירת טיפול מניעתי, רופאים צריכים לקחת בחשבון את יעילות הטיפול, תרופות ששימשו בעבר, העדפת החולה (עליה או ירידה במשקל, סדציה וכו’), עלות התרופה, ואפשרויות טיפול במיגרנה ובמחלות נלוות באמצעות תרופה יחידה (דוגמאת יל”ד ומיגרנה המטופלים באמצעות חסמי ביתא). בכל המקרים יש להתחיל את הטיפול במינון נמוך ולהעלות את הינון עד להשגת המינון האפקטיבי, המינון המקסימלי או המינון בו הופיעו תופעות לוואי בלתי-נסבלות.
למרות שירידה של 50% בשכיחות כאבי ראש יכולה להופיע תוך 4 שבועות, האפקט המלא של הטיפול מתברר רק לאחר 3 חודשים. כמחצית החולים אינם מגיבים היטב לטיפול המניעתי הראשוני. תיעוד שכיחות, חומרת ומשך התקפי המיגרנה במהלך הטיפול עשוי לסייע בהערכת יעילות הטיפול המניעתי.
אזהרה חשובה הניתנת למטופלים היא להיזהר מטיפול יתר בשילוב משככי כאבים, אופיואידים, Ergot Alkaloids, ו/או טריפטאנים להתקפי מיגרנה אקוטיים, מאחר שאלו עלולים לגרום לשימוש יתר בתרופות לכאבי ראש. רופאים צריכים להגביל את הטיפול ל-9 ימים בחודש לכל היותר.
עם ירידה בצורך בטיפול אקוטי, תרופות מניעיתיות הביאו לירידה גדוהל בשכיחות כאבי ראש בעקבות טיפול תרופתי מוגזם. תרופות מניעתיות יכולות לצמצם את הצורך בתרופות אחרות למיגרנה, מבחנים אבחנתיים, ואת מספר הביקורים אצל הרופא ובחדר מיון.
הבנת אפשרויות הטיפול הקיימות למניעת מיגרנה בנשים בשלבי החיים השונים, יכולה לסייע לרופאים לבחור את הטיפול המניעתי המתאים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!