ניטור ממושך בין-רקמתי של גלוקוז ניתן ליישום בבית, בטוח ומדוייק.
עוד נמצא שבהשגחה כזאת ילדים נוטים להיות יותר מעורבים בעצמם בניהול הסוכרת ממנה הם סובלים.
מספר מחקרים בנוגע לסוכרת בילדים הוצגו לאחרונה בפגישה המדעית השנתית של איגוד הסוכרת האמריקני.
המחקר הנוכחי כלל ניטור רציף ע”י שימוש במערכת ניווט חופשית ב- 30 ילדים בגילאי 4 עד 17 שנים.
מתקן הניטור הינו בעל סנסור תת-עורי באורך 5-6 מ”מ המוחלף בכל 5 ימים.
הילדים במחקר הרכיבו את המתקן בביתם במהלך 13 שבועות.
המתקן מודד גלוקוז בין-רקמתי.
הסנסור ממוקם במעלה העכוז (השטח היחיד השטוח בגוף הילדים). ילדים מבוגרים יותר יכולים למקמו גם במעלה הזרוע או בבטן.
לגלאי יש “אזעקה” המתריעה למטופל במידה ורמות הסוכר בדמו גבוהות או נמוכות מידי.
היענות הילדים למתקן טובה למדי.
הממצאים לאחר 7 שבועות דווחו כדלקמן: הבקרה המטבולית הייתה מצוינת, רמות המוגלובין A1c ירדו ל- 6.8%. רמות הגלוקוז הגיעו ליעדן הנורמאלי לעיתים תכופות יותר עם המתקן, ועלו בתוך 7 שבועות מ- 53% ל- 61%.
הערכות מטופלי החוץ את רמות הגלוקוז היו בסה”כ מדויקות בהשוואה למטופלים שאושפזו למשך 24 שעות.
ילדים ובני משפחותיהם דיווחו על שביעות רצון ברמה של 3.9 מתוך 5.
המתקן מוביל את האספקטים ההתנהגותיים (של ניהול משטר הסוכרת) קדימה.
ילדים יכלו לראות בעצמם מתי לשנות את אכילתם כדי להתאים את רמות האינסולין בגופם ואף נהיו ממש מומחים לכך.
המחקר ממשיך לאסוף נתונים בשבוע ה- 13 ואיתו מראים הילדים שיפור בניהול העצמי של מחלת הסוכרת ממנה הם סובלים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!