ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של Cardiology, עולה כי רמות נמוכות של מלטונין בלילה קשורות לעליה בסיכון של אירועים קרדיווסקולרים בלתי רצויים לאחר MI (myocardial infarction).
מחקרים קודמים הראו, שייצור מדוכא של מלטונין בחולים עם מחלת לב קורונרית קשור לסיכון גבוה יותר של MI ו/או מוות פתאומי.
החוקרים העריכו את הקשר בין רמות ליליות של מלטונין, רמות CRP (C-reactive protein) והתפתחות אירועים קרדיווסקולרים בלתי רצויים ב-80 חולים עם STEMI (ST-elevation myocardial infarction).
כשחולים היו ביחידות טיפול נמרץ, נלקחו להם דגימות דם למלטונין ול-CRP בשעה 2:00 בלילה (בשעה שהם ישנו).
לחולים, שפיתחו אירועים קרדיווסקולרים בלתי רצויים במהלך ששת חודשי המעקב היו רמות מלטונין בלילה נמוכות משמעותית בהשוואה לחולים, שלא חוו אירועים בלתי רצויים.
רמות CRP גם היו גבוהות יותר בחולים עם אירועים קרדיאלים, אך קשר זה נמצא גבולי בלבד.
באנליזת logistic regression, שלקחה בחשבון גורמי סיכון קרדיווסקולרים קונבנציונלים, רמות מלטונין נשארו הפרדיקטור הבלתי תלוי היחידי עבור אירועים קרדיווסקולרים בלתי רצויים.
המשמעות הפיזיולוגית של פעולת מלטונין על הרצפטורים הוסקולרים שלו, בעיקר בבני אדם, נותרה לא ברורה. להשערה ,שמלטונין מתווך וזו-רלקסציה על ידי אקטוב של רצפטורים בשם MT2, יכולים להיות משמעויות פרקטיות בטיפול בהפרעות וסקולריות כגון יתר לחץ דם או מחלת עורקים קורונרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!