לדברי צוות מומחים שהציגו את עיקרי הדברים בכנס השנתי של American Academy of Neurology, ההנחיות המעודכנות לאבחון וטיפול במחלת פרקינסון מקיפות יותר מכל ההנחיות שתועדו עד היום.

ההנחיות החדשות הן עדכון להנחיות שפורסמו בשנת 2002.

ההנחיות הקודמות בדקו מתי חולה פרקינסון החל לפתח את התסמינים המדאיגים ודורשים טיפול, ומתי יש להתחיל טיפול תרופתי. ההנחיות הנוכחיות שונות בהרבה מאחר שהן מציעות נקודת מבט רחבה הרבה יותר של מחלת פרקינסון.

הפרמטרים כוללים 4 נושאים:

הפרמטר הראשון כולל המלצות באשר למאפיינים הקליניים ושיטות האבחון להבדיל בין מחלת פרקינסון ותסמונות פרקינסוניות אחרות. הפרמטר השני מתייחס למאפיינים הקליניים לפיהם רופאים צריכים להעריך את התקדמות מחלת פרקינסון.

לדוגמא, חולים הנופלים בשלב מוקדם, צפויים להראות תגובה גרועה ל-Levdopa, תסמינים סימטריים מעלים סיכוי לתסמונת פרקינסונית נוספת ועוד.

פרט לבדיקת חוש הריח, המבדילה בין מחלת פרקינסון משיתוק פרוגרסיבי סופרה-נוקלארי, ודגנרציה קורטיקובזאלית, אין מבחן אבחנתי אחר שטוב לאבחנה. גורמי סיכון להתקדמות מהירה יותר כוללים גיל הופעה מבוגר, מין זכר, וריג’ידיות והיפוקינזיה כתסמינים ראשוניים.

צויין כי קיימות עדויות חזקות התומכות בשימוש ב-Entacapone (Comtan), ו-Rasagiline (Azilect) להורדת זמני ה”אוף” בחולים בהם המחלה התקדמה והתרופות האחרות מחלישות פחות את התסמינים.

בנוסף, נאמר כי ההנחיות הנוכחיות כוללות עדכונים משמעותיים באשר לשימוש ב-Deep Brain Stimulation (DBS) בחולים עם מחלת פרקינסון, בעוד שההנחיות הקודמות נכתבו לפני 7 שנים. לפי ההנחיות החדשות DBS של הגרעינים הסוב-תלאמיים עשויי לסייע בשיפור התפקוד המוטורי ולהוריד את התנודות בתפקוד המוטורי, דיסקינזיה ונטילת תרופות, למרות שאין מספיק עדויות לתמוך ב-DBS באזורים אחרים במוח.

ההנחיות החדשות להערכת וטיפול בדיכאון, פסיכוזה ודמנציה בעקבות מחלת פרקינסון, הן חשובות מאוד, מאחר ש-70% מחולי פרקינסון סובלים מדיכאון.

ההנחיות ממליצות להעריך את הדיכאון בחולי פרקינסון לפי Beck Depression Inventory and the Hamilton Depression Rating Scale, וכן ניתן להשתמש במדד Montgomery Asberg Depression Rating Scale. באופן דומה, ניתן להשתמש במבחן Mini-Mental State Examination (MMSE) ו- Cambridge Cognitive Examination (CAMCog) לבדיקות סקר לדמנציה בחולים אלו. החוקרים לא מצאו עדויות מספיקות לתמוך בבדיקת סקר נוספת לפסיכוזה בחולי פרקינסון, המאופיינת לרוב בהזיות מפחידות והלוצינציות.

איכות הסקירה שהביאה להתפתחות הפרמטרים הללו, מוכיחה את המגבלות של העדויות הנוכחיות. לאחר למעלה מ-20 המלצות שונות, קיימת דרגה אחת של המלצות רמה A, כשליש הן רמה B, והיתר הן המלצות ברמת C ורמת U. בדיקה של ההמלצה היחידה ברמה A מעלה שאלות נוספות באשר לבסיס הידע עליו מבוססות ההמלצות. מכל מקוםההנחיות הספציפיות קוראות לטפל ב-Entacapone ו-Rasagiline.

עם זאת, המגבלות של העדויות הנוכחיות אינן פוגעות בשום אופן בתהליך שהביא לפיתוח הפרמטרים לשימוש בקליניקה. אפילו אם הפרמטרים אינם מביאים להמלצות חזקות רבות לשמוש קליני, התהליך מאפשר לזהות הבדלים רבים בידע וחשוב לשיפור הטיפול בחולים. בעוד שההשפעות המיידיות של ישום המלצות אלו, הן אולי מעטות יחסית, התוצאות ישפיעו על מטרות המחקר הקליני ועשויות להיות בעלות השלכות ארוכות טווח.

AAN 58th Annual Meeting. Presented April 3, 2006.

לידיעה במדסקייפ