ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי ילדים הסובלים מ- Disruptive Behavioral Disorder המגיבים לטיפול בריספרידון (RISPERDAL) נהנים מ-6 חודשי טיפול נוספים בתרופה. המחקר, שהיה אקראי וכפול סמיות, פורסם בכתב העת האמריקאי לפסיכולוגיה (American Journal of Psychology).

אחד החוקרים מסר בראיון שנערך עימו לאחרונה, כי טיפול ב- Disruptive Behavioral Disorder הינו חשוב, כיוון שתסמינים קבועים של ההפרעה קשורים לקשיים בבית הספר, בהתפתחות חברתית ובבריאות במבוגר. הוא הוסיף כי הימשכות ממושכת של הפרעה זו, כמו גם השלכותיה, מצריכים לעיתים קרובות טיפול כרוני, המתמקד בשליטה על תסמיני ההפרעה. למרות זאת, לא בוצעו מחקרים הנוגעים למשך הטיפול הדרוש בילדים הסובלים מהפרעה זו.

במחקר שנערך, מתוך ילדים ומתבגרים הסובלים מ- Disruptive Behavioral Disorderאשר הגיבו לטיפול בריספרידון למשך 12 שבועות, נבחרו אקראית ובצורה כפולת סמיות מטופלים שימשיכו טיפול בריספרידון, ויושוו ליתר המשתתפים שיקבלו פלצבו.

כל המטופלים היו בגילאי 5-17 שנים, ובעלי אינטלקט מגוון. מדד התועלת העיקרי של הטיפול היה פרק הזמן שחלף עד לחזרת תסמיני ההפרעה, שהוגדרה כהדרדרות מתמשכת המתאימה לעלייה של 2 נקודות במדד החומרה של ה- Clinical Global Impression (CGI), או לעלייה של 7 נקודות בדירוג של ה- Nisonger Child Behavior Rating Form.

מדד התועלת המשני של הטיפול כלל שיעורי הפסקת הטיפול בשל חזרת תסמינים, הופעת תסמיני Disruptive Behavioral Disorder, ותפקוד כללי. מטופלים אשר משקלם נמצא נמוך מ-50 ק”ג טופלו בריספרידון במינון של 0.25-0.75 מ”ג ליום, ומטופלים שמשקלם נמצא גבוה או שווה ל-50 ק”ג טופלו במינון של 0.5-1.5 מ”ג ליום.

מתוך 527 הילדים והמתבגרים שהחלו בטיפול, 335 נבחרו אקראית ובצורה כפולת סמיות להמשך טיפול אחזקה. בהשוואה לקבוצת מקבלי הפלצבו, משך הזמן עד לחזרת התסמינים היה ארוך יותר בצורה משמעותית בקרב המטופלים שהמשיכו לקבל ריספרידון. חזרת תסמינים ב-25% מהמטופלים הופיעה אחרי 119 ימים של טיפול בריספרידון, ואחרי 37 ימים של קבלת פלצבו. קבוצת המטופלים בריספרידון הדגימה התמודדות טובה יותר ממקבלי הפלצבו גם מבחינת תועלת משנית.

על-פי צוות המחקר, מדובר במחקר ראשון שנעשה באופן שכזה בקרב הסובלים

מ-Disruptive Behavioral Disorder, והוא מספק עדות לכך שהסובלים מהפרעה זו אשר מגיבים לטיפול התחלתי בריספרידון, ייהנו מהמשך טיפול לזמן ממושך.

החוקרים גם ציינו, כי באופן כללי ריספרידון נסבל בצורה טובה, עם הופעה לא שכיחה של הפרעות בתנועה, וללא מקרים של הפרעת תנועה מאוחרת (tardive dyskinesia). עליית משקל, מעבר לצפוי באוכלוסייה גדלה, התרחשה בעיקר ב-12 השבועות הראשונים לטיפול בריספרידון, ולאחריהם השתוותה לעליית המשקל הצפוייה הקשורה להמשך הגדילה וההתפתחות.

מגבלותיו של מחקר זה כוללות קריטריונים שייתכן כי הם שמרניים מידי להגדרת חזרת המחלה, כמו גם חלוקה אקראית רק מתוך מטופלים אשר הגיבו לטיפול ראשוני בריספרידון, מה שייתכן וגרם להטיית בחירה. 

החוקרים סיכמו באומרם כי מינון נמוך של ריספרידון משפר טווח רחב של תסמינים התנהגותיים וחברתיים בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מ- Disruptive Behavioral Disorder, ובכללם גם אלו בעלי איי.קיו. נורמלי. הם הוסיפו כי שיפורים אלו מושגים בטווח הארוך, וכי יש סיכוי גבוה יותר להחמרה מהותית בתסמינים בקרב מטופלים שלא המשיכו בטיפול אחזקה בריספרידון.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

לתקציר המאמר