אין קשר בין שכיחות מיגרנה ו-BMI, אך קיים קשר בין BMI ותדירות, חומרת והמאפיינים הקליניים של מיגרנה. במחקר טלפוני חדש בדקו את ההשפעה של BMI על שכיחות, תדירות והמאפיינים הקליניים של מיגרנה בקרב 3791 חולים.
המשתתפים חולקו לחמש קבוצות לפי מדד BMI:
- תת-משקל פחות מ-18.5
- משקל תקין 18.5-24.9
- משקל עודף 25-29.9
- השמנת-יתר 30-34.9
- השמנת יתר מורבידית לפחות 35
סה”כ, 51.3% מהמשתתפים היו עם BMI תקין, 30.6% סבלו מעודף משקל, 10.4% מהשמנת יתר, 4.6% מהשמנת יתר מורבידית. רק 3.1% היו בתת-משקל.
65% מהנבדקים היו נשים, והגיל הממוצע עמד על 38.7.
כאמור, אין קשר בין BMI ובין שכיחות מיגרנה. עם זאת, ככל ש-BMI גבוה יותר, כך עלו תדירות התקפי המיגרנה. החוקרים מציינים כי 4.4% מהמשתתפים במשקל תקין סבלו מכאבי ראש ב-10-15 ימים בכל חודש. מספר זה עלה ב-5.8% בקבוצת המשתתפים שסבלו מעודף משקל, 13.6% באלו שסבלו מהשמנת-יתר, וב-20.7% באלו שסבלו מהשמנת-יתר מורבידית.
גם אחוז המשתתפים שדיווחו על מיגרנות קשות עלה עם BMI, מ-53% בקרב המשתתפים בעלי משקל תקין, ל-57% בקבוצת עודף משקל, 59% באלו שסבלו מהשמנת יתר, ו-65% באלו שסבלו מהשמנת יתר מורבידית.
קשר דומה זוהה בין BMI ובין מוגבלות הקשורה במיגרנה, פוטופוביה ופונופוביה, שעלו עם העליה במשקל.
החוקרים מאמינים כי בשלב הבא יש לבצע מחקר פרוספקטיבי לבחון אם ירידה במשקל יכולה לשפר את התסמינים בקרב חולי מיגרנה הסובלים מהשמנת-יתר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!