ילדים ששורדים ניתוח לב פתוח בשנות הינקות סובלים לעיתים קרובות מפגמים קוגנטיביים ונוירו-מוטורים בגיל הכניסה לבית הספר. חוקרים קנדיים טוענים כי הגורם לכך הוא מולטי-פקטוריאלי והוא מערב גורמים פנימיים וחיצוניים בתקופה שלפני הניתוח, במהלכו ואחריו.
במחקר נכללו 94 תינוקות שסבלו ממומי לב מולדים ומצבם נבדק בגיל הכניסה לבית הספר באמצעות סקאלה מוטורית ובדיקה נוירולוגית. הגיל הממוצע של הילדים היה 64.2 חודשים.
החוקרים מדווחים כי נמצאו אי-תקינויות נוירולוגיות בקרב 28.4% מהנבדקים. הפגמים השכיחים ביותר היו היפוטוניה ופיגור בהתפתחות. microcephaly נמצא ב-15.4% מהילדים, עם היקפי ראש נמוכים מסף 50 האחוזים בקרב 14.1%. פיגור מוטורי ניכר נמצא ב-49.4% ופיגור מוטורי קל נצפה ב-39% מהנבדקים. פחות מ-5% מהילדים סבלו מליקויים חמורים.
פרוצדורות להקלה ולתיקון הבעיה, תוצאות בלתי תקינות בבדיקה נוירולוגית לאחר הניתוח ו-microcephaly נקשרו למצב נוירולוגי ירוד בגיל בית הספר. פיגור מוטורי קל נקשר לניתוח, ל-microcephaly ולאשפוזים תכופים בשנות הילדות המוקדמות. פיגור מוטורי ניכר נקשר לניתוח.
החוקרת הראשית, ד”ר Majnemer, מסבירה בראיון כי המחקר לא תוכנן על-מנת לקבוע האם ניתוח משפיע על המצב הנוירולוגי. אולם, היא מציינת כי התערבויות מוקדמות המערבות נקיטת גישות התפתחותיות ואסטרטגיות למידה מוטורית יכולות לשפר את ההתפתחות בקרב תינוקות המצויים בסיכון.
היא מסכמת כי במידה ולהתערבויות נלווית גם הסברה למשפחה ותמיכה ליצירת סביבה מתאימה, משופרות התוצאות ההתפתחותיות.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!