מחקר חדש ניסה לענות על השאלה רבת המשמעות,מדועישנם חולים עם דיכאון מג’ורי המבצעים ניסיון התאבדות ואילו אחרים עם קליניקה דומה אינם מנסים.
המחקר כלל 178 גברים הסובלים מדיכאון מג’ורי, כאשר 104 מהמשתתפים ביצעו מעשה התאבדות ואילו 74 האחרים לא ניסו להתאבד. המידע על חולים נאסף ע”י ניתוח פסיכופתולגי תוך העזרות בקרובים של המשתתפים במחקר. שתי הקבוצות היו זהות בכל הפרמטרים.
אחד מהפרמטרים שנבדקו במחקר היה קיום של הפרעות אישיות מ CLUSTER B (אישיות אגרסיבית אימפולסיבית, אישיות אנטי סוציאלית, הפרעת אישיות גבולית),אשר באופן בלתי תלוי נמצא כי קשורות לסיכון מוגבר להתאבדות ( OR-16.59) . כמו כן ה- OR של שימוש באלכוהול בחצי שנה האחרונה בקבוצה זו היה 4.08.
נמצא כי בחולים דכאוניים שהתאבדו היו שיעורים מוגברים של התנהגות אימפולסיבית ואגרסיבית. מבחינת חתך גילאים נמצא סיכון מוגבר בגברים אימפולסיביים צעירים.
מסקנת המחקר היתה כי התנהגות אגרסיבית ואימפולסיבית המשולבת עם דיסאינהיבציה של CNS המושג ע”י שימוש בחומרים כמו אלכוהול – מגבירים בקרב גברים צעירים הסובלים מדיכאון מג’ורי את הסיכון להתאבדות. החוקרים ממליצים לבצע מחקרים נוספים על מנת לבדוק את מהימנות המחקר. כמו כן, הם טוענים כי יש לבדוק את תקפות המחקר בקרב נשים הסובלות מתחלואה נלווית דומה ובקטגוריות אבחנתיות אחרות כמו מחלת הסכיזופרניה.
המלצת המחקר היא כי רופאים יעניקו תשומת לב מוגברת למטופלים צעירים הסובלים מדיכאון מג’ורי עם תחלואה נלווית של הפרעת אישיות מסוג cluster B ושימוש בחומרים ממכרים שיכולים לגרום לדיסאינהיבציה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!