דר’ רויטל גנדלמן – מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

DAlessandro R, Guarino M, Greco G, Bassein LC;for the Emilia-Romagna Study Group on Clinical and Epidemiological Problems in Neurology. Risk of seizures while awake in pure sleep epilepsies: A prospective study. Neurology 2004;62:254-257.

רקע.

אחת מהסיבות העיקריות לדאגה בחולים עם פרכוסים בשינה בלבד היא הסיכון להופעת פרכוס בזמן עירנות וזאת בשל התוצאות החברתיות של ארוע מסוג זה. מחקרים רטרוספקטיביים קודמים הראו שהסיכון במהלך 2 שנות מעקב נע בין 11% ל- 19%.

מטרת עבודה זו היתה להעריך את הסיכון לפרכוסים בעירנות באפילפסיות שינה טהורות במחקר פרוספקטיבי.

שיטות.

חולים עם אפילפסיה בשינה בלבד גויסו מהמרכזים הרפואיים המשתתפים במחקר בין 1992 ל- 1996. לא הוכללו ילדים עם אפילפסיה רולנדית שפירה וחולים עם אפילפסיה פרונטלית. המעקב אחר החולים נמשך לפחות שנתיים ועד 6 שנים. התוצאה הראשונית היתה הופעת פרכוס בעירנות.

תוצאות.

גויסו 161 חולים (64% זכרים). גיל החולים בזמן ההכללה במחקר נע בין 11 ל- 83 שנים (ממוצע- 43.2). ל- 85% היו פרכוסים טוניים- קלוניים כלליים. ב- 78% מהחולים לא הופיעו פרכוסים בשינה ובעירנות שנתיים לאחר ההכללה במחקר. הסיכון להופעת פרכוס בעירנות במהלך 6 שנות מעקב היה 13%. להפסקה פתאומית של הטיפול ולתדירות גבוהה יותר של פרכוסים בזמן ההכללה במחקר היה קשר לסיכון מוגבר של הופעת פרכוסים בעירנות. הסיכון המוערך להופעת פרכוס בעירנות ללא אחד מגורמי הסיכון המפורטים לעיל היה 6.5% במהלך 6 שנות מעקב.

מסקנות.

התמונה הקלינית של אפילפסיה בשינה בלבד מאופיינת ע”י הופעת פרכוסים טוניים קלוניים כלליים, תדירות נמוכה של פרכוסים ופרוגנוזה טובה. הסיכון להופעת פרכוסים בעירנות נמוך, בעיקר בקרב חולים עם פרכוסים נדירים והיענות טובה.

הצעות לקריאה נוספת:

1.                    Park SA, Lee BI, Park SC, et al. Clinical courses of pure sleep epilepsies. Seizure 1998;7:369-377.

2.                    Provini F, Plazzi G, Tinuper P, et al. Nocturnal frontal lobe epilepsy. A clinical and polygraphic overview of 100 consecutive cases. Brain 1999;122:1017-1031.

3.                    Wirre EC. Benign epilepsy of childhood with centrotemporal spikes. Epilepsia 1998;39

       (suppl 4):532-541.