מאת שני רבינוביץ’ , עורכת מאמרי מערכת, מדור רוקחות

הכנס השנה עסק כולו בנושא דילמות אתיות ותפקודיות של מקצוע הרוקחות. פרופ’ צבי בן-צבי, מנהל ביה”ס לרוקחות באוניברסיטת בן- גוריון ומנחה הכינוס, הציג את סוגיות הכינוס והקוד האתי של ארגון הרוקחות.

פרופ’ חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית בירושלים העלתה סוגיות אתיות בטיפול תרופתי גנטי בהרצאתה שעסקה בפרמקוגנומיקה. נושא זכויות הפרט מול זכויות החברה נדון תוך אזכור התפנית שחלה בשנים האחרונות כלפי ההכרה כי זכויות הפרט חשובות יותר מזכות החברה. אחד הנושאים אותו סקרה פרופ’ שורק בהרחבה עסק ברגישות יתר לתגובת החרדה והמנגנון הביוכימי המעורב בכך. בהקשר לכך עלו מספר דילמות אתיות הנוגעות לסודיות רפואית מול דיווח למעסיק פוטנציאלי, נושא ה screening , את מי יש לבדוק, איזה מוטציות יש לחפש ולמי יש למסור את המידע. לסיכום הועלתה ההכרה כי נחוצים קווים מנחים שיכוונו את העוסקים בתחום.

דר’ שגב שני העביר הרצאה בנושא היבטים אתיים של שימוש בתרופות שאינן רשומות בישראל. רישום תרופות מסתמך על בטיחות, יעילות ואיכות תוך שקילה של יחס סיכון-תועלת. עם זאת, ישנו בארץ שימוש בתרופות שאינן רשומות מסיבות שונות הכוללות בין היתר תרופה שרישומה לא חודש לאחר שפג, תרופה שאין בעל רישום המעונין לרשום אותה מסיבות כלכליות, או תרופה חדשה שעדיין לא נרשמה. בהרצאה נסקרו פסקי הדין המעטים הקיימים בנושא ובהם נקבע כי גם רופאים כפופים להגבלות הנוגעות לשימוש בתכשירים רשומים. השימוש בתכשיר שאינו רשום בארץ מותנה בקבלת אישור בטופס הידוע בשם 29 ג (אם כי בהרצאה הוזכר כי המינוח הנכון הוא 29 א-3 ). דר’ שני סקר את הבעיות הכרוכות בהליך הנוכחי ובהן העובדה כי 25% מהתרופות הנכללות בסל הבריאות אינן רשומות, חוסר מודעות של הרופאים להתוויות הרשומות, אי רישום ההתוויה על גבי המרשם המביא לכך שלרוקח אין דרך לדעת לאיזו התוויה מיועדת התרופה וסוגיית המימון הבעייתית בהתחשב בכך שההערכה היא כי בשנת 2003 הסתכמו ההוצאות על תרופות שאינן רשומות ביותר מ 150 מליון שקלים.

מגר’ אלן גרינברג, הרוקח הראשי של ביה”ח שערי צדק, דיבר על שיקולים אתיים בועדת הלסינקי מנקודת מבטו של הרוקח. ועדת הלסינקי מתכנסת בכל מוסד רפואי על מנת לאשר (או לא לאשר) מחקרים קליניים בבני אדם על בסיס הנקודות הבאות: האם המחקר ייצר ידע, האם המחקר מחייב שימוש בבני אדם, האם נבחרה אוכלוסייה מייצגת ושקילת יחס סיכון מול תועלת.

משפט מבוים היווה את חלקו השני של הכנס. הפאנל השיפוטי המכובד כלל את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, דר’ משה תירוש (רופא ועו”ד), פרופ’ גרשון גולומב, מנהל ביה”ס לרוקחות באוניברסיטה העברית, ומגר’ הישאם זהר, רוקח מחוזי מחוז הצפון. הפאנל כונס כועדת משמעת הדנה בתביעת הרוקח המחוזי כנגד רוקח אשר מכר לקטינה גלולות למניעת הריון ללא מרשם רופא, וחמש חפיסות של תכשיר משלשל. לאחר שהוצגו טענות התביעה וההגנה על ידי עורכי הדין מסר הפאנל את החלטתו: הרוקח נמצא אשם במכירת תכשיר הדורש מרשם רופא, ולא נמצא אשם במכירת כמות גדולה של תכשיר משלשל לקטינה. לאחר שנמסרה החלטת חבר השופטים נפתח הדיון בפני הקהל אשר העלה מספר נקודות מעניינות ובהן השאלה האם רוקח חייב לייעץ בעת ניפוק תרופה או רק רשאי לעשות כן. כמו כן הודגשה הנקודה כי בעיני המחוקק נושא התוצאה (העובדה כי נגרם או לא נגרם נזק) לא נכלל בשיקולים האם להעמיד לדין משמעתי.

יום העיון היווה גם הזדמנות לקיום עצרת כללית של ארגון הרוקחות בישראל. יו”ר הארגון, מגר’ מיקי עופר, סקר את פעילות הארגון בשנה החולפת. דגש מיוחד ניתן לפעילות המקוונת. מטרת אתר הארגון (לאתר לחצו כאן) היא לאפשר לחברי הארגון שמירה על קשר והתעדכנות רציפה בנושאים מקצועיים ובנוגע לכנסים ומפגשים. שני אתרים שנוספו לאחרונה הם אתר מאגר התרופות של ארגון הרוקחות (לאתר לחצו כאן), ופורום רוקחים באתר (לחצו כאן). בנוסף הוצגה תכנית לימודי ההמשך של הארגון והמשתתפים בכנס הוזמנו להשתתף בבחירת הנושאים לתכנית לשנה הבאה.

הכנס נחתם בהקראת תוצאות הבחירות למועצת הארגון. את שמות הזוכים ניתן לראות באתר האינטרנט של הארגון.