האם בדיקת סקר לילודים יכולה לזהות מחלות לב מולדות בסיכון גבוה? (JAMA Network Open)

בדיקות של הביומרקרים NT-proBNP ו- RL1 IL-1 בטיפת דם יבשה יכולות לסייע בזיהוי מוקדם של מחלות לב מולדות בסיכון גבוה בילודים, כך עולה ממאמר שפורסם ב-JAMA Network Open. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

מחקר חדש מצא כי ניתוח משולב של הביומרקרים NT-proBNP ו IL-1 RL1-בטיפת דם יבשה יכול לסייע בזיהוי מוקדם של מחלות לב מולדות בסיכון גבוה בילודים. המחקר, שפורסם ב JAMA Network Open-בחן 188 תינוקות עם מחלות לב מולדות בסיכון גבוה ו-96 תינוקות בריאים כקבוצת ביקורת. החוקרים הגדירו מחלות לב מולדות בסיכון גבוה כמקרים הדורשים ניתוח לב בינקות עקב מום לבבי תלוי PDA, או מקרים עם תסמיני אי ספיקת לב שאינם מגיבים לטיפול רפואי אחר.

מחלת לב מולדת (CHD) היא קבוצת המומים המולדים השכיחה ביותר בבני אדם, המשפיעה על כ-1 מתוך 125 יילודים. מחלת לב מולדת בסיכון גבוה משפיעה על כ-1 מתוך 500 יילודים, ודורשת טיפול רפואי דחוף למניעת קריסה של מחזור הדם וניהול כירורגי מוקדם לייצוב מחזור הדם. לפי עורכי המחקר, קיים צורך עולמי לשפר את האבחון המוקדם של מקרים אלה תוך התגברות על אי השוויון במתן הטיפול כדי להשיג תוצאות מיטביות.

החוקרים פיתחו בדיקות אימונולוגיות אוטומטיות לחלוטין למדידת NT-proBNP ו- IL-1 RL1 בדגימות טיפת דם יבשה. הבדיקות בוצעו על דגימות שנלקחו בגיל חציוני של 2 ימים. ניתוח משולב של שני הביומרקרים הראה ביצועים גבוהים בזיהוי מחלות לב מולדות בסיכון גבוה, עם שטח מתחת לעקומה (AUC) של 0.95. הבדיקה המשולבת הראתה דיוק של 93.0% בזיהוי מחלות לב מולדות בסיכון גבוה.

מתוך 36 מקרים של מחלות לב מולדות בסיכון גבוה שלא זוהו תחילה בשיטות סקר סטנדרטיות, הבדיקה המשולבת זיהתה 31 (86.1%) כבעלי סיכון גבוה. בתת-קבוצה של 70 מקרי קוארקטציה של האאורטה שלא זוהו על ידי סקר סטורציה לאחר הלידה, הבדיקה המשולבת הראתה ביצועים עם AUC של 0.97.

המחקר מדגיש את הפוטנציאל של שימוש בשיטות בדיקה מבוססות טיפת דם יבשה לשיפור הזיהוי המוקדם של מחלות לב מולדות בסיכון גבוה בילודים.

 

לכתבה ב- JAMA Network Open

 

הערות עורך:

מחקר זה מדגים את תוספת היעילות בזיהוי מוקדם של מומי לב מורכבים ע”י תוספת של בדיקות NT- proBNP ו- IL-1 RL1 לבדיקות הסקר (“PKU”) שנלקחות באופן שיגרתי.

נראה לי שניתן לשקול ביצוע בדיקה זו גם במדינתנו.

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן