שימוש סלקטיבי באנטיביוטיקה לטיפול בפגים בסיכון נמוך (כנס ה-Pediatric Academic Societies)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

שימוש סלקטיבי באנטיביוטיקה כתלות בסיבה ללידה עשוי להפחית חשיפה מיותרת לאנטיביוטיקה בקרב פגים בסיכון לאלח דם, כך טוען מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של ה- Pediatric Academic Societies. פגים שנולדו עקב צירים מוקדמים, קרע מוקדם של הקרומים ו/או זיהום של מי השפיר נחשבים לבעלי סיכון מוגבר לספסיס, ואסטרטגית הטיפול בהם כוללת לקיחת תרבית דם והתחלת אנטיביוטיקה אמפירית. עם זאת, גישה גורפת זו “עלולה להגדיל את החשיפה המיותרת לאנטיביוטיקה בקרב הפגים ועלולה להוביל לתוצאות בריאותיות שליליות בעתיד”.

מנתונים שעלו ממחקרים קודמים נצפה כי בקרב פגים שנולדו כתוצאה מצירים מוקדמים ו/או קרע מוקדם של הקרומים וטופלו באנטיביוטיקה פרופילקטית כנגד סטרפטוקוקוס B (GBS), ללא אינדקציה של זיהום מי השפיר, לא מומלץ לטפל באנטיביוטיקה אמפירית עקב הסיכון הנמוך של פגים אלו לספסיס.

כדי לזהות טוב יותר מצבים בהם ניתן להימנע ממתן אנטיביוטיקה בקרב פגים, החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי של פגים שנולדו בין השבועות ה-28-34 להריון. הפגים שהשתתפו במחקר היו פגים שסווגו כשייכים לקטגוריה של סיכון נמוך לזיהומים לידות שהתרחשו עקב צירים מוקדמים או קרע מוקדם של הקרומים, ללא זיהום מי שפיר ומתן פרופילקטי של אנטיביוטיקה ל-GBS וללא סימנים של חוסר יציבות קרדיווסקולרית או נשימתית לאחר הלידה. מתוך אוכלוסיית המחקר, 157 (46.2%) פגים קיבלו אנטיביוטיקה אמפירית זמן קצר לאחר הלידה ו-183 תינוקות (53.8%) לא קיבלו אנטיביוטיקה אמפירית.

גיל ההיריון הממוצע ומשקל הלידה היו נמוכים יותר באופן משמעותי בקבוצת האנטיביוטיקה האמפירית, אך לאחר התאמה למשתנים אלה, הגורמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על תחילת הטיפול האנטיביוטי היו מתן אנטיביוטיקה פרופילקטית בזמן הלידה (יחס הסיכויים, 3.13); קרע מוקדם של הקרומים (OR, 3.75); שימוש בלחץ אוויר חיובי רציף (CPAP) בחדר הלידה (OR, 1.84); CPAP בקבלה ליחידה לטיפול נמרץ בילודים (OR, 1.94); התוויה מתרבית דם (OR, 13.72); וספירת דם מלאה עם יחס נויטרופילים לא בשלים לסך הנויטרופילים של מעל 0.2 (OR, 3.84).

המחקר הראה כי שלושה תינוקות (2%) בקבוצת האנטיביוטיקה סבלו מאלח דם עם תרבית חיובית ל-Escherichia coli, בהשוואה לאף אחד מהתינוקות בקבוצה שלא טופלה באנטיביוטיקה אמפירית. בנוסף, לא היו הבדלים משמעותיים בתוצאים בטווח הקצר בין שתי הקבוצות. לדברי החוקרים, מגבלות המחקר כללו את האופי הרטרוספקטיבי של המחקר וגודל המדגם בו. עם זאת, התוצאות שהוצגו תומכות בגישה סלקטיבית למתן אנטיביוטיקה לפגים, תוך התחשבות בנסיבות הלידה השונות.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן