טיפול ב-Valproate במהלך ההיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות מהספקטרום של אוטיזם ו-ADHD (מתוך Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי טיפול ב-Valproic Acid (דפלפט) במהלך ההיריון מלווה בסיכון גבוה כפליים להפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כמו גם סיכון גבוה כפליים להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בצאצא.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם ילדים שנולדו לאימהות שטופלו בנוגדי-פרכוס במהלך ההיריון מצויים בסיכון מוגבר להפרעות מהספקטרום של אוטיזם ו-ADHD. הם התבססו על נתוני מאגר שבדי, אשר כלל 14,614 ילדים שנולדו בין השנים 1996-2011 והיו במעקב עד שנת 2013.

במהלך המחקר נאספו נתונים אודות שימוש בנוגדי-פרכוס במהלך הטרימסטר הראשון להיריון, אשר תועדו ב-22.7% מהנשים. שלוש התרופות הנפוצות שניתנו לנשים הרות כללו Valproic Acid (4.8%), Lamotrigine (6.8%) ו-Carbamazepine (9.7%).

מהנתונים עולה כי שימוש ב-Valproic Acid לווה בסיכון גבוה פי 2.30 להפרעות מהספקטרום של אוטיזם (יחס סיכון של 2.30, רווח בר-סמך 95% של 1.53-3.47) ו-ADHD (יחס סיכון של 1.74, רווח בר-סמך 95% של 1.28-2.38). מנגד, זוהה קשר שלא היה מובהק סטטיסטית בין שימוש ב-Carbamazepine או Lamotrigine ובין הפרעות מהספקטרום של אוטיזם ו-ADHD.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אין עדויות לפיהן חשיפה ל-Lamotrigine מלווה בסיכון מוגבר לצאצא, בעוד שיש הוכחות לסיכון מוגבר להפרעות מהספקטרום של אוטיזם ו-ADHD בעקבות חשיפה תוך-רחמית ל-Valproic Acid. הממצאים מעידים כי חלק מהתרופות נוגדות הפרכוס עשויות להיות בטוחות יותר לשימוש במהלך ההיריון, בהשוואה לאחרות.

Neurology. Published online October 28, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן