חידוש הזנה אנטרלית בשלב מוקדם לאחר NEC מפחית הישנות או סטריקטורות (Journal of Perinatology) והערת עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, מהן עולה כי חידוש הזנה בשלב מוקדם לאחר אבחנה של Necrotizing Enterocolitis (NEC) אינו מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ועשוי להפחית את הסיכון להישנות NEC ו/או התפתחות סטריקטורות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של חידוש הזנה בשלב מוקדם, לעומת חידוש הזנה בשלב מאוחר, לאחר אבחנה של NEC. לצורך כך, הם סקרו את הספרות הרפואית להערכת תזמון חידוש הזנה אנטרלית לאחר NEC.

החיפוש הוביל לזיהוי שלושה מחקרים, כולם היו מחקרים לא-אקראיים. לאחר הוצאת יילודים עם NEC עם מחלה בשלב I לפי סיווג Bell עלה כי בקבוצת חידוש הזנה מוקדם (פחות מ-5-7 ימים או חציון של 4 ימים) נכללו 79 יילודים ובקבוצת חידוש הזנה מאוחר (5-7 ימים ומעלה או חציון של 10 ימים) נכללו 119 יילודים.

מניתוח הנתונים עלה כי חידוש מוקדם יותר של ההזנה הפחית את היארעות תוצא משולב של הישנות NEC ו/או סטריקטורה לאחר NEC (יחס סיכויים של 0.27, p=.012). כאשר כל אחד מהמרכיבים של התוצא העיקרי נבחן בנפרד, לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות (הישנות: יחס סיכויים של 0.34, p=0.112; סטריקטורה: יחס סיכויים של 0.34, p=1.06).

החוקרים מסכמים וכותבים כי אין עדויות להשפעות שליליות של חידוש הזנה בשלב מוקדם לאחר NEC ואף ייתכן כי גישה זו תפחית את הסיכון להישנות NEC ו/או התפתחות סטריקטורות לאחר NEC.

Journal of Perinatology 2020 July 18

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

בעבר היו רבים שהיו מחדשים את הכלכלה האנטרלית לאחר ארוע של NEC לאחר כשבועיים. במרוצת השנים גילינו שאין בכך צורך וניתן לקצר את משך הזמן שבו אנו נמנעים מהזנה אנטרלית בילודים הללו. יש לזכור כי להימנעות מהזנה אנטרלית ישנן תופעות שליליות נוספות, כמו הזדקקות לעירוי, מתן TPN וכו’. במחקר זה מצאו החוקרים כי חידוש הזנה אנטרלית  גם לאחר פחות משבוע לאחר אירוע ה-NEC (זמן חציון של 4 ימים) הוא אפשרי ולטענתם אפילו רצוי. שוב, כבמקרים רבים אחרים, עלינו לשקול שוב את ההמלצות הטיפוליות שלנו ולבחון אותן לאור הנתונים החדשים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן