מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב-Pediatrics עולה קשר בין יתר לחץ דם ראשוני בילדים ובין מוגבלויות למידה.
לדברי החוקרים, בילדים הסובלים מיתר לחץ דם ראשוני ניתן לזהות ליקויים נוירו-פסיכולוגיים בקשב, זיכרון עבודה ודירוג הורים את כישורי התפקודים הניהוליים. מחקרים קודמים לא כללו ילדים עם מוגבלויות למידה או הפרעת קשב ריכוז/היפראקטיביות, ולא ניתן היה להעריך את הקשר בין יתר לחץ דם ובעיות אקדמאיות. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע אם ילדים עם יתר לחץ דם ראשוני מצויים בסיכון מוגבר למוגבלויות למידה, כפי שמתבטאות בבעיות נוירו-קוגניטיביות בבתי הספר.
מדגם המחקר כלל 201 ילדים בגילאי 10-18 שנים, שהופנו בשל לחץ דם מוגבר. על-בסיס הערכת לחץ הדם בביקור הראשוני ואישור יתר לחץ דם ממושך מחוץ למרפאה, המשתתפים סווגו כילדים הסובלים מיתר לחץ דם (100 ילדים) או שאינם סובלים מיתר לחץ דם (101 ילדים). ההורים דיווחו אם הילד סבל ממוגבלויות למידה או הפרעת קשב/היפראקטיביות.
37 ילדים סבלו ממוגבלויות למידה (18%). בהשוואה לילדים ללא יתר לחץ דם, באלו עם יתר לחץ דם שכיחות מוגבלויות למידה הייתה גבוהה יותר משמעותית (18% לעומת 9%, p<0.001), ללא תלות בנוכחות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. בהשוואה לילדים ללא יתר לחץ דם, באלו עם יתר לחץ דם, יחס הסיכויים למוגבלויות למידה היה גבוה יותר, לאחר תקנון למשנים דמוגרפים והשמנת-יתר (יחס סיכויים של 4.1, 95% CI = 1.8-9.4).
שיעור מוגבלויות הלמידה, עם או בלי טיפול כנגד הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, היה גבוה יותר משמעותית בילדים עם יתר לחץ דם ראשוני ממושך, בהשוואה לילדים ללא יתר לחץ דם. ממצאים אלו מצרפים לגוף העדויות המצביע על קשר בין יתר לחץ דם ראשוני ובין תפקוד קוגניטיבי ועשוי להשפיע על ההחלטות לטיפול וניטור אחר ילדים אלו שעשויים להיות בסיכון למוגבלויות למידה.
מגבלות המחקר כוללות מבנה רטרוספקטיבי; עדות קלינית ליתר לחץ דם ממושך שאינה מבוססת על קריטריונים אחידים; הגדרת הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות על-בסיס היסטוריה רפואית בלבד; ומבנה מחקר חתך, שאינו מאפשר קביעת סיבתיות.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת המנגנון בבסיס הקשר והשפעת הטיפול ביתר לחץ עם על יכולות הלמידה וכישורים קוגניטיביים אחרים בילדים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!