ממחקר חדש עולה כי טיפול ראשוני, המבוסס על התערבות ביתית, מעלה את הפעילות הגופנית בבני נוער הסובלים מהשמנת יתר. מתבגרים רבים אינם ממלאים אחר ההנחיות הארציות לבצע פעילות גופנית באופן קבוע, צמצום חוסר הפעילות, או צריכת פירות וירקות, סיבים, או שומן בדיאטה. התערבויות לשיפור הדיאטה, פעילות גופנית, וחוסר פעילות בבני נוער יכולה לבוא מצד המשפחה, בתי הספר והקהילה, או בשילוב עם מערכת הבריאות. הראיות ליעילות מרבית ההתערבויות הללו מתונות, והעדויות ליעילות התערבויות המבוססות על מערכת הבריאות מוגבלות לילדים הסובלים מהשמנת יתר ומשפחותיהם.

החוקרים עקבו אחר 878 בני נוער, בנים ובנות, בגילאי 11-15, שחולקו לאחת משתי קבוצות האחת, דיאטה בעזרת מחשב והערכת פעילות גופנית ומטרות ביניים לאחר ייעוץ קצר עם מומחה בריאות וייעוץ בדואר ודרך הטלפון אחת לחודש, במשך שנה (Patient Assessment and Counseling for Exercise + Nutrition PACE+), או התייחסות להגנה מפני חשיפה לשמש.

המדדים העיקריים כללו מספר הדקות בשבוע של פעילות גופנית מתונה ונמרצת, שנמדדה לפי דיווח עצמי ו-Accelerator, דיווח עצמי של מספר הימים בשבוע של פעילות גופנית וחוסר פעילות, ואחוז האנרגיה משומן ומנות פירות וירקות בכל יום. מדד נוסף היה BMI.

בהשוואה לתנאי הגנה מפני השמש, נמצא קשר בין התערבות בתזונה ובפעילות הגופנית, ובין ירידה משמעותית בהתנהגות סדנטרית (שינוי של 4.3-3.4 שעות ביום לבנות בקבוצת ההתערבות, לעומת 4.2-4.4 שעות בקבוצת הביקורת. שינוי של 4.2-3.2 שעות ביום לבנים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-4.2-4.3 שעות  בקבוצת הביקורת).

בנים דיווחו על מספר גבוה יותר של ימים פעילים בשבוע (שינוי מ-4.1-4.4 ימים בשבוע בקבוצת ההתערבות, לעומת 3.8-3.8 ימים בקבוצת הביקורת, P=0.01). נרשמה מגמת עליה במספר מנות פירות וירקות בבנות הראה מגמת עליה בקבוצת ההתערבות, אך לא נמצאה לקשר זה חשיבות סטטיסטית (3.5-4.2 מנות ביום בקבוצת ההתערבות, לעומת 3.5-3.9 מנות בקבוצת הביקורת).

נראה כי ההתערבות לא השפיעה על אחוז הקלוריות משומן, דקות פעילות גופנית בשבוע, או BMI. אחוז בני הנוער שענו על ההנחיות של מערכת הבריאות השתפר משמעותית בבנות בכל הקשור לצריכת שומן רווי (23.4%-41% בקבוצת ההתערבות, לעומת 18.5%-31% בקבוצת הביקורת. RR=1.33, 95% CI = 1.01-1.68). עבור בנים נרשם שיפור בהנחיות בכל הקשור למספר ימי פעילות גופנית בשבוע (45.3%-55.4% בקבוצת ההתערבות, לעומת 41.9%-38% בקבוצת הביקורת. RR=1.47, 95% CI = 1.19-1.75).

ניתן להביא לשיפור בתזונה, פעילות גופנית והתנהגות סדנטרית בבני נוער ע”י התערבות למשך שנה אחת בעזרת מחשב, ייעוץ רפואי, דואר וטלפון. רמת ההתערבות עשויה לתרום ליעילותה.

מגבלות המחקר כללו בין היתר בחירה עצמית של בני נוער והורים עם עניין רב בהתערבות רפואית, דיווח עצמי על ההתנהגות התזונתית והפעילות הגופנית.

החוקרים מציינים כי התערבויות אינטסיביות יותר, אולי בגישת Stepped Care המשתנה בעוצמת ההתערבות, מראות תוצאות מבטיחות במבוגרים, ועשויות להתאים גם לילדים. השכיחות העולה של השמנת-יתר בילדים, בשל תזונה גרועה והעדר פעילות גופנית, וההכרה בכך שניתן להביא לשיפור בתוצאות מחלות ילדים רבות, כמו סכרת ויל”ד, ע”י שיפור במצבים אלו, מעודדים ביצוע מחקרים נוספים בנושא.

במאמר מערכת נכתב כי התערבויות אלו מביאות לשיפור מתון בלבד, אך מעבירות מסר חשוב. PACE+ עשוי להיות התחלה טובה עד להתפתחות גישות התערבות והערכה שייענו על הדרישה. בינתיים, רופאי ילדים יכולים לשפר את המיומנות שלהם ולייעץ על שינויים התנהגותיים, וליצור קשר עם מומחים בתחום בכדי לשפר את כישוריהם והבטחון במתן ייעוץ להורים ולמשפחות.

Arch Pediatr Adolesc Med. 2006;160:128-136, 217-218

לידיעה במדסקייפ