דיווח שפורסם לאחרונה מעיד כי רמות לפטין גבוהות יותר נמצאו בילדים שזה עתה אובחנו באסטמה והן פוחתות במתן טיפול יעיל בקורטיקוסטרואידים.
אחד החוקרים, ד”ר Gurkan, אומר כי קיימת מחלוקת בנוגע לקשר שבין לפטין ואסטמה. הוא מסביר כי הממצאים מעידים כי קשר זה עשוי לנבוע מתפקידו האפשרי של הלפטין בתגובה הדלקתית ולא מתפקידו בקביעת ערך ה-BMI.
החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים בחנו את הקשר בין רמות הלפטין בסרום לבין מחלות אוטואימוניות (אך לא אסטמה), וחלקם מראים כי רמות הלפטין מוגברות במתן חיצוני של גלוקוקורטיקואידים.
במחקר זה מדדו החוקרים את רמות הלפטין בסרום לפני ואחרי מתן טיפול בקורטיקוסטרואידים בל-23 ילדים שזה עתה אובחנו באסטמה וב-20 נבדקי ביקורת מתאימים מבחינת גיל ומין.
רמות הלפטין הממוצעות בסרום שנמדדו בתחילת הניסוי היו גבוהות יותר בקרב הילדים האסמטיים (19.3ng/mL) מאשר בנבדקים הביקורת (9.8ng/mL).
לאחר 4 שבועות של טיפול במתן budesonide ירדו רמות הלפטין לערכים שאינם שונים משמעותית מאלו שנמצאו בנבדקי הביקורת (10.6ng/mL).
רמות הלפטין בסרום נמצאו קשורים באינברסיה לערכי ה-peak expiratory flow rates, PEFR, לפני ואחרי מתן הטיפול ב-budesonide, אך נמצאו מתאימים לערכי ה-BMI רק לאחר מתן הטיפול.
ד”ר Gurkan מסביר כי לאחרונה דיווחה קבוצה אחרת על ממצאים דומים אודות רמות לפטין גבוהות שנמצאו בקרבילדים אסמטיים, דבר המעלה את השאלה בנוגע למעורבותו של לפטין במחלת האסטמה בילדים. הוא מציין כי משום שהתפקיד המדויק איננו ידוע יתכן גם שרמות הלפטין פשוט משקפות את מצב הדחק.
החוקרים מסכמים כי מחקר נוסף, בסיסי וקליני, חיוני בכדי להסביר את המנגנון המדויק.
Ann Allergy Asthma Immunol 2004;93:277-280.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!