המחקר ביקש לבחון את ההשפעה של חשיפה לזיהום אוויר על ההתפתחות הריאתית המהירה המתרחשת בין גיל 10 ו- 18 שנים.
נבדקו 1759 ילדים במספר קהילות, עם דרגות שונות של חשיפה לאוזון, אדים חומציים, חנקו דו-חמצני ו- particulate matter. מדידות שנתיות של התפקוד הריאתי נערכו במשך 8 שנים.
ליקויים בגדילה המצופה בערכי FEV1 היו קשורים בחשיפה לחנקן דו-חמצני, אדי חומצה, elemental carbon, ו- particulate matter עם קוטר אירודינמי קטן מ- 2.5 µm. חשיפה למזהמים הייתה קשורה בערכים פחותים של FEV1 אצל הנבדקים בגיל 18 שנים.
מהתוצאות עולה כי לרמות הקיימות של זיהום אוויר השפעה כרונית, ובעלת משמעות קלינית, על ההתפתחות הריאתית של ילדים.
N Engl J Med .351:1057-1067
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!