מחקר חדש מלמד שטיפול ארוך טווח בהורמון גדילה בילדים ששרדו לאחר כוויות חמורות משפר בצורה משמעותית את מסת השריר ואת המצב המטבולי. עם זאת, הגדלת המינון מ-0.05 מג”/ק”ג ל-0.1 מ”ג/ק”ג ליום לא הגבירה את התועלת.
במחקר השתתפו 154 ילדים, שגילם הממוצע היה 8 שנים, כולם סבלו מכוויות שהשתרעו על לפחות 40% משטח הגוף ונזקקו לשתל עור.
הילדים קיבלו הורמון גדילה במינונים של 0.05 מ”ג/ק”ג/יום (32 ילדים), 0.1 מ”ג/ק”ג/יום (44) או זריקת פלצבו (78). הילדים שוחררו מאשפוז עם מינון ל-3 חודשים.
לאחר 6 חודשים נצפתה עלייה של 1-2% במסת השריר הרזה בקרב שתי הקבוצות שקיבלו את הורמון הגדילה, מגמה דומה נצפתה גם ברמות insulin growth factor-1 ו- osteocalcinלאחר 6 ו-9 חודשים.
לשני המינונים של הורמון הגדילה לא היתה השפעה על רמות האינסולין, גלוקוז, PTH או T3 ו-T4 בהשוואה לפלצבו.
“למרות הסכנה הכרוכה במצב הקטבולי הקשה הנגרם ע”י הכוויות, קיימת דאגה לגבי ההשפעה של טיפול ארוך טווח בהורמון גדילה ולגבי הסיכון שהוא יגרום לסגירה מוקדמת של פלטות הצמיחה” ציין מומחה לטיפול נמרץ בהתייחסו לממצאים והוסיף שרק מעקב ממושך ילמד על האפקטיביות והבטיחות של טיפול זה.
SCCM 33rd Annual Congress: Oral Abstract 78. Presented Feb. 24, 2004
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!