פרקי זמן קצרים של פעילות גופנית עשויים לשפר תסמינים של פיברומיאלגיה (מתוך Arthritis Research and Therapy)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר בוצע בהקצאה אקראית ופורסם בגיליון מרץ של ירחון Arthritis Research and Therapy עולה כי פרקי זמן קצרים של פעילות גופנית במסגרת התערבות של פעילות גופנית ואורח חיים (Lifestyle Physical Activity, LPA) עשויים לצמצם תסמינים של פיברומיאלגיה ולשפר את התפקוד הגופני.

לדברי החוקרים, מעריכים כי כ-2% מהאוכלוסייה הכללית בארצות הברית סובלים מפיברומיאלגיה, וכי מצב זה שכיח פי שמונה בנשים לעומת גברים. על אף שהראו שהתעמלות עשויה להיות מועילה עבור חולים אלו, הם מוסיפים, פעמים רבות התסמינים עצמם עלולים להוות מכשול המונע מרבים מהם לבצע פעילות גופנית סדירה כך שיוכלו ליהנות מתועלת זו.

מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של פעילות גופנית בקרב 84 מבוגרים הסובלים מפיברומיאלגיה ואשר הינם פעילים באופן מינימאלי בלבד בחיי היומיום, שעברו לפחות שלושים דקות של פעילות גופנית (LPA) הנתונה לבחירתם. החוקרים ביקשו לבחון את השפעת ההתערבות על התפקוד הגופני הנתפש, כאב, עייפות, מדד מסת הגוף (BMI), דיכאון, רגישות למגע וכן על מבחן הליכה של שש דקות. הנבדקים הוקצו אקראית לעבור את ההתערבות של פעילות גופנית (LPA) או לחילופין הדרכה אודות מחלתם (Fibromyalgia education control, FME) בה קיבלו הדרכה ותמיכה.

בקבוצת ההתערבות, למדו המשתתפים לבצע פעילות גופנית אינטנסיבית מספיק, כזו המביאה לנשימה כבדה שאינה מונעת יכולת שיחה. פעילויות מתאימות בעלות אינטנסיביות בינונית כללו עלייה במדרגות, גינון והליכה. המטרה הייתה לדברי החוקרים לצבור שלושים דקות של פעילות גופנית בינונית בעוצמתה הניתנת לבחירה בידי המטופל, חמש עד שבע פעמים בשבוע.

החוקרים מדווחים כי סך של 73 (87%) מבין 84 המשתתפים השלימו את 12 שבועות המחקר. הם מציינים כי מספר הצעדים היומי הממוצע בקבוצת ה-LPA עלה ב-54%. פגיעה תפקודית נתפשת וכאב היו נמוכים משמעותית בקבוצה זו לעומת קבוצת ה-FME (p = 0.032 ו-p = 0.006, בהתאמה). לא נצפה הבדל בין הקבוצות ביחס למבחן ההליכה בן שש דקות (p = 0.067), עייפות, דיכאון, BMI או רגישות למגע.

החוקרים טוענים כי אופיים של תסמיני הפיברומיאלגיה, הכאב הגופני והעייפות, מקשים על רבים מהחולים במחלה להשתתף בהתעמלות מסורתית. במחקרם זה הראו כי פעילות גופנית כחלק מאורח החיים עשויה לסייע להם להיות מעט יותר פעילים, וכי נראה שהדבר מביא לשיפור בתסמיניהם.

בין מגבלות המחקר מזכירים החוקרים את חוסר היכולת להשוות את פעילות ה-LPA לקבוצת ביקורת רגילה שאינה זוכה להתערבות כלשהי כלל, את השימוש בדיווח עצמי של התוצאות, ואת השימוש במד-צעדים להערכת מידת ה-LPA שבוצעה, אשר אינם מסוגלים לכמת רכיבה על אופניים או פעילות הנעשית במים. בנוסף, לא נמדד חוזק השריר במהלך המחקר, ונפסלו מהשתתפות בו חולים עם תחלואה נלווית.

החוקרים מסכמים כי צבירת שלושים דקות של פעילות גופנית יומיומית מפיקה שינויים משמעותיים קלינית בתפקוד הגופני הנתפש ובכאב בחולים מבוגרים עם פיברומיאלגיה שקודם לכן היו פעילים באופן מינימאלי בלבד. עם זאת, ההתערבות שנבדקה הניעה את המשתתפים מאורח חיים יושבני לפעילות גופנית מועטה בלבד. לדבריהם, ממצאיהם מראים כי חיוני לעודד חולי פיברומיאלגיה להגביר את משך הפעילות הגופנית שמבצעים בדרכים שמאפשרות להם לשמור על רמת פעילות זו גם בטווח הארוך.

Arthr Res Therapy 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן