האם ישנו הבדל בין המינים בסיכון להתפתחות גאוט עבור רמה נתונה של חומצה אורית? (מתוך Arthritis & Rheumatism)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Arthritis & Rheumatism עולה כי נשים עם רמות חומצה אורית בסרום של למעלה מ-5 mg/dL מצויות בסיכון נמוך משמעותית לפתח גאוט בהשוואה לגברים עם רמות דומות של חומצה אורית. בנוסף, נמצא כי השמנת יתר, יתר לחץ דם, צריכת אלכוהול ושימוש בתרופות משתנות הינם גורמי סיכון עיקריים להתפתחות גאוט בנשים. החוקרים עשו שימוש במידע ממעקב פרוספקטיבי של 52 שנים ממחקר ה-Framingham Heart Study.

החוקרים מסבירים כי מזה זמן רב הייתה התייחסות למחלת הגאוט ככזו הפוגעת בגברים, כשמרבית המחקר בתחום התמקד בגברים בלבד. עם זאת, במהלך שני העשורים האחרונים, ההיארעות של מחלת הגאוט כמעט הוכפלה בקרב נשים, ובמיוחד בקרב נשים מבוגרות.

על מנת ללמוד יותר אודות גאוט בנשים, ביקשו החוקרים במחקרם זה לבחון את הקשר בין גורמי סיכון אפשריים להתפתחות גאוט בקרב 2,476 נשים ו-1,951 גברים שנכללו במחקר Framingham בין השנים 1950 ו-2002 אשר לא סבלו מהמחלה בתחילת המעקב.

בתחילת המחקר, היה גילן הממוצע של הנשים 47 שנים וגילם הממוצע של הגברים 46 שנים, ורמות החומצה האורית בסרום עמדו בממוצע על 4.0 mg/dL ו-5.1, בהתאמה. במהלך תקופת מעקב חציונית של 28 שנים, נרשמה היארעות של 104 מקרי גאוט בנשים ו-200 נוספים בגברים. ההיארעות של גאוט לאלף שנות-אדם הייתה 1.4 עבור נשים ו-4.0 עבור גברים, בעוד שבשני המינים ההיארעות גברה עם העלייה ברמות החומצה האורית בסרום, אולם קצב העלייה היה נמוך משמעותית עבור הנשים, מציינים החוקרים. מגמה דומה נצפתה לאחר תקנון רב-משתני הבוחן את הסיכון היחסי להתפתחות גאוט בקרב נשים וגברים בעלי רמות דומות של חומצה אורית.

בין גורמי הסיכון המוצעים להתפתחות המחלה בנשים, מזכירים החוקרים גיל מתקדם (לכל חמש שנים), השמנת יתר (BMI של 30 kg/m2 ומעלה), צריכת אלכוהול (7ounces ומעלה של אלכוהול נקי לשבוע), יתר לחץ דם ושימוש בתרופות משתנות, וזאת עם סיכון יחסי של 1.24, 2.74, 3.10, 1.82 ו-2.39, בהתאמה (p < 0.05 עבור כולם). גודל הקשר של גורמי סיכון אלו לא נבדל משמעותית בין גברים לנשים, למעט קשר חזק יותר לגיל בקרב הנשים.

החוקרים מוסיפים כי מנופאוזה הראתה סיכון יחסי מתוקנן-לגיל של 4.18 (95% CI = 0.55-31.86) והסיכון היחסי לאחר תקנון רב-משתני היה 3.54 (95% CI = 0.46-27.15). בקרב תת-קבוצה של 1.249 נשים שהיו לאחר גיל המעבר בתחילת המעקב, נמצא כי השימוש בטיפול הורמונאלי תחליפי היה גורם מגן (הסיכון היחסי לאחר תקנון רב-משתני, 0.24; 95% CI = 0.03-1.79).

לטענת החוקרים, ממצאיהם אלו מספקים לראשונה מידע פרוספקטיבי וכמותי ביחס לקשר בין רמות החומצה האורית בסרום ובין הסיכון להתפתחות גאוט בנשים. הם מציינים כי ההגדרה של גאוט התבססה במחקרם זה על אבחנה קלינית של המחלה על ידי הרופא הבודק ולא דרשה זיהוי של גבישי Urate בנוזל המפרקי. לדבריהם, יתכן ויהיה ערך לאשר תוצאות אלו תוך שימוש בהגדרות ספציפיות יותר, לרבות שיטה זו של זיהוי הגבישים בנוזל המפרקי.

Arthritis Rheum. 2010:62;1069-1076

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן