השפעת גודל המבחנות לבדיקות דם (מתוך כנס ה-ICCN)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- International Conference on Cancer Nursing (ICCN) ה-16 בחודש מרץ 2010, עולה כי שימוש במבחנות קטנות יותר לבדיקות דם הוביל לירידה בכמות הדם שנאסף, מבלי להשפיע על תוצאות הבדיקות.

החוקרים ערכו סקירת ספרות במספר מאגרי נתונים, על מנת לקבוע את כמות הדם המינימאלית הנדרשת לביצוע בדיקות המעבדה מסוימות, ואיתרו 26 מאמרים רלוונטיים. בדיקות המעבדה שנסקרו כללו ספירת דם, תפקודי קרישה כולל PT ו-PTT, בדיקת גזים בדם עורקי, פאנל מטבולי (“כימיה”) בסיסי ומקיף, מגנזיום ופוספט, תפקודי כבד וטרופונין.

החוקרים מדווחים כי כאשר נעשה שימוש במבחנות קטנות בחצי הגודל (3.5 מ”ל לעומת 8.5 מ”ל), לא נמצאו שינויים בתוצאות הבדיקות. לדבריהם, מעבר ממבחנות מבוגרים למבחנות הילדים הקטנות יותר הוביל לצמצום כמות הדם שנלקחה.

החוקרים מסבירים כי לאחר קבלת ממצאי המחקר, החל שימוש במבחנות הקטנות ביחידות ההתאוששות והטיפול נמרץ בבית החולים שלהם. כעת הם בוחנים את השימוש גם ביחידות טרום-ניתוח ויחידות להשתלת מח עצם. הם מציינים כי ייתכן ואפשר להשתמש בכמויות דם קטנות עוד יותר, אך כמות הדם המינימאלית הוגבלה ע”י גודל המבחנה וזמינות ציוד אוטומאטי לבדיקת מבחנות קטנות יותר. להערכתם, מבחנות קטנות מובילות לסיכון קטן יותר להמוליזה של הדגימה היות והואקום שלהן קטן יותר.

החוקרים מפרטים כי בשבוע אחד הוזמנו 375 בדיקות, שדרשו 3,750 מ”ל של דם בשימוש במבחנות בגודל 10 מ”ח, או 187.5 מ”ל של דם לחולה. לעומת זאת, שימוש במבחנות בגודל 3.5 מ”ל דורש 1312.5 מ”ל של דם, ולכן חוסך 2,741.5 מ”ל של דם.

מומחית מהתחום ציינה כי תוצאות המחקר תומכות בשימוש במבחנות קטנות יותר, ונראה שהשיטה בטוחה ויעילה. המומחית המליצה לערוך מחקר המשך, על מנת לבסס את הממצאים ולוודא כי לא חלה עליה במספר הבדיקות החוזרות שיש לבצע כתוצאה משימוש בכמויות דם קטנות יותר.

מתוך הכנס 16th International Conference on Cancer Nursing (ICCN) 2010.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן