מהי עמדת הרופאים בנוגע לקבלת תמיכה מחברות התרופות? (מתוך Archives of Internal Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-22 בפברואר 2010 של ה- Archives of Internal Medicine, עולה כי רוב מנהלי תכניות ההתמחות ברפואה פנימית דיווחו כי היו מעדיפים שלא לקבל את תמיכת חברות התרופות, אך עם זאת רבים מהם מקבלים אותה בפועל.

החוקרים כותבים כי ב-2 העשורים האחרונים ניתן דגש על השפעה שיש לשיטות השיווק של חברות התרופות על המקצועיות והחלטות הרופאים בבחירת התרופות. לדבריהם, הקשר עם חברות התרופות משפיע על התנהגות המתמחים ברפואה, אך עד כה לא נערך מחקר רחב היקף להערכת המצב הקיים.

מטרות החוקרים היו להעריך את הגישה הקיימת של מנהלי תכניות ההתמחות בנוגע לתמיכה של חברות התרופות בתכניות אלו, לבדוק האם מנהלי התכניות מקבלים תמיכה שכזו, ולבחון האם קיים קשר בין מאפייני תכנית ההתמחות ובין הסיכוי לקבלת תמיכה מחברות התרופות.

לצורך כך ערכו החוקרים סקר בקרב 381 מנהלי תכניות התמחות ברפואה פנימית בשנים 2006-2007. מנהלי התכניות נשאלו האם הם מקבלים תמיכה מחברת תרופות כלשהי, ואם כן אז מדוע. במידה וקיבלה התכנית תמיכה נשאלו המנהלים על סוג התמיכה, דוגמת קבלת אוכל לישיבות, חומר חינוכי, אספקה משרדית, דוגמיות של תרופות וכן מימון אקדמי, וגם על מאפייני הקשר עם חברות התרופות, כולל מגע ישיר עם המתמחים.

החוקרים מדווחים כי 236 מנהלי תכניות (61.9%) ענו לסקר. 132 מהם (55.9%) דיווחו על קבלת תמיכה מחברות התרופות. עם זאת, 170 מנהלים (72%) ציינו כי תמיכת חברות התרופות אינה רצויה.

סוגי התמיכה השכיחים עליהם דיווחו המנהלים כללו קבלת אוכל לישיבות (90.9%), חומר חינוכי (82.3%), אספקה משרדית (68.9%) ודוגמיות של תרופות (57.6%). 74.2% ממנהלי התכניות שקיבלו תמיכה מחברות התרופות, אפשרו קשר ישיר בין חברות התרופות ובין המתמחים מחוץ לבית החולים, ו-40.2% מהם אפשרו קשר שכזה בתוך בית החולים.

בין הסיבות שנמסרו לקבלת תמיכה מחברות התרופות מציינים החוקרים היעדר מימון מספק (69.7%), תמיכת המתמחים (40.9%), ערך חינוכי פרט לתמיכה כלכלית (28%), ועידוד לקבלת התמיכה מצד הנהלת בית החולים (19.7%). החוקרים מוסיפים כי 79 ממנהלי התכניות (59.8%) סיפקו יותר מסיבה אחת לקבלת התמיכה.

במחצית מהמקרים ההחלטה לקבל תמיכה כלכלית מחברות התרופות נעשתה ע”י מנהל התכנית. גורמים אחרים שהיו מעורבים בהחלטה כללו את המנהל הרפואי או האדמיניסטרטיבי של בית החולים, או וועדה מפקחת של בית החולים. החוקרים מדווחים כי נמצא קשר בין קבלת תמיכה מחברות התרופות ובין תכניות עם שיעור נמוך יותר של מתמחים שעברו את בחינות ההתמחות האמריקאיות.

כמו כן, 135 תכניות (64.8%) ניסחו הנחיות כתובות להתמודדות עם ההשפעה האפשרית של תמיכת חברות התרופות, אך רק ב-69 מהן (29.2%) קיבלו המתמחים הכוונה ספציפית וישירה בנושא זה.

הסיכוי של תכנית התמחות לקבל תמיכה מחברות התרופות היה נמוך במיוחד כשמנהל התכנית דיווח כי תמיכה שכזו אינה מקובלת אף פעם (OR 0.07, 95% CI 0.02-0.22). לתכניות התמחות בדרום ארה”ב נמצא סיכוי גבוה יותר לקבלת תמיכה מחברות התרופות (OR 8.45, 95% CI 1.95-36.57), בהשוואה לתכניות התמחות בצפון ארה”ב.

בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים כי מדובר בסקר התנדבותי, ועל כן ייתכן שמאפייני התכניות שלא השתתפו בסקר שונים מאלו שהשתתפו בו.

לאור התוצאות מסכמים החוקרים כי יש להמשיך ולחקור את השפעת התמיכה של חברות התרופות על החינוך הרפואי. הם כותבים כי חלה ירידה בקבלה של תמיכה מחברות התרופות, אך עדיין למעלה ממחצית מהתכניות שנסקרו ממשיכות לקבלת תמיכה בצורה זו או אחרת מתעשיית התרופות.

Arch Intern Med. 2010;170:356-362.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן