האם הטיפול בכאב גב תחתון תואם להנחיות הקליניות? (מתוך Archives of Internal Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר אוסטרלי שפורסם בגיליון ה-8 בפברואר 2010 של ה- Archives of Internal Medicine, עולה כי הטיפול הרגיל שנתנו רופאי משפחה אוסטרליים למטופלים עם כאב גב תחתון לא נעשה ע”פ ההנחיות הבינלאומיות המומלצות.

החוקרים כותבים כי כאב גב תחתון הוא מצב שכיח, המהווה את הסיבה ה-7 בשכיחותה לפניה לרופא המשפחה באוסטרליה, וה-5 בשכיחותה בארה”ב. עד כה פורסמו למעלה מ-1,200 עבודות בנושא הטיפול בכאב גב תחתון, והחוקרים מציינים כי במדינות רבות פורסמו הנחיות קליניות דומות לטיפול במצב זה. לפיכך רצו החוקרים להעריך האם הטיפול שניתן ע”י רופאי המשפחה לכאב גב תחתון עומד בהנחיות אלו.

החוקרים בדקו נתונים על משתתפים ממחקר ה- Bettering the Evaluation and Care of Health study, שהחל בשנת 1998 ובוחן את פעילות רופאי המשפחה באוסטרליה. הם בדקו את הטיפול שניתן למקרי כאב גב תחתון חדשים במהלך 3,533 ביקורי מטופלים לרופא המשפחה בשנים 2001-2008. החוקרים בדקו האם הטיפול שניתן במהלך ביקורים אלו עונה להנחיות העיקריות לטיפול בכאב גב תחתון, והשוו את הנתונים עם 2 תקופות בנות 3 שנים, לפני ולאחר פרסום ההנחיות האוסטרליות בנושא בשנת 2004.

מתוצאות המחקר עולה כי עיקר הטיפול שניתן בפועל לא תאם להנחיות הקליניות. הם מדווחים כי למעלה מ-25% מהמטופלים הופנו לבדיקות הדמיה, למרות המלצת ההנחיות להימנע משימוש בבדיקות אלו. כמו כן, רק 20.5% מהמשתתפים קיבלו הסבר על המצב ועל הפרוגנוזה הטובה, למרות שההנחיות ממליצות על מתן הסבר כזה לכלל המטופלים.

ע”פ ההנחיות, מומלץ לתת בשלב ראשון טיפול במשככי כאבים פשוטים, דוגמת Paracetamol. עם זאת, טיפול שכזה ניתן רק ל-17.7% מהמטופלים, בעוד ששאר המטופלים קיבלו תרופות מקבוצת ה- nonsteroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) (37.4%) ואופיואידים (19.6%). החוקרים מוסיפים כי התוצאות היו דומות לפני ולאחר פרסום ההנחיות האוסטרליות.

לאור תוצאות המחקר הם כותבים כי חשוב להבין מדוע הטיפול שניתן ע”י רופאי המשפחה למטופלים עם כאב גב תחתון לא תואם את ההנחיות הקליניות בתחום, על מנת לשפר את המצב הנוכחי. הם מסבירים כי נראה שפרסום פסיבי של הנחיות קליניות וביצוע סדנאות קצרות אינם מספיקים כדי לשנות את הטיפול בפועל.

בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים כי לא היו זמינים נתונים על הבירור הראשוני שעברו החולים, וכן לא ניתן לקבוע מהנתונים האם הטיפול שניתן התאים לכל חולה. הם מסכמים כי ב-2 העשורים האחרונים פורסמו מחקרים רבים על ההערכה והטיפול בחולים עם כאב גב תחתון, וכעת דרושים מחקרים כדי לבדוק כיצד לעודד מתן של טיפול מבוסס ראיות.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי תוצאות המחקר אינן ממצא מבודד. הכותב מסביר כי קיימים מכשולים רבים ליישום הנחיות קליניות. לדבריו, קיימות הנחיות קליניות שונות ועל הרופאים להכירן, להסכים עם ההמלצות ולהיות מסוגלים לפעול על פיהן.

Arch Intern Med. 2010;170(3):271-277

Arch Intern Med. 2010;170(3):277-278

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן