קשר בין גאוט ובין סיכון מוגבר לאוטם לבבי בנשים מבוגרות (מתוך Annals of the Rheumatic Diseases)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-2 בפברואר 2010 ב- Annals of the Rheumatic Diseases, עולה כי לחולות גאוט ללא סיפור קודם של מחלת לב איסכמית נמצא סיכון גבוה ב-40% לאוטם לבבי לאחר 7 שנות מעקב, בהשוואה לנשים ללא גאוט.

החוקרים כותבים כי עבודות קודמות התמקדו בקשר בין גאוט וסיכון קרדיווסקולארי בגברים. עם זאת, הם מציינים כי היקף הסיכון עלול להיות גבוה יותר בנשים מאשר בגברים. לדבריהם, זהו המחקר הראשון שמצא כי גאוט הינו גורם סיכון בלתי תלוי למחלת לב כלילית בנשים, בדומה לתצפיות קודמות בגברים.

החוקרים השוו את שיעורי ההיארעות של אוטם לבבי בקרב 9,642 משתתפים הסובלים מגאוט ו-48,210 מקרי ביקורת ממאגר נתוני ה- British Columbia Linked Health Database. לאחר חציון מעקב של 7 שנים נמצא כי 3,268 משתתפים סבלו מאוטם לבבי, מהם 996 נשים. החוקרים מדווחים כי הסיכון היחסי לאוטם פטאלי ולא-פטאלי היה גבוה יותר בקרב נשים וגברים הסובלים מגאוט, בהשוואה למשתתפים ללא גאוט, וכי הסיכון היה גבוה יותר בנשים. ההבדלים בין הקבוצות נותרו מובהקים סטטיסטית גם לאחר תקנון לגיל, מחלות רקע ושימוש בתרופות מרשם. הסיכון היחסי לאוטם לבבי בחולי גאוט (בצירוף רווח בר-סמך בדרגת ביטחון של 95%) מוצג בטבלה הבאה:





















נשים


גברים


אוטם לבבי לא-פטאלי


1.41 (1.191.67)


1.11 (0.981.25)


אוטם לבבי פטאלי


1.33 (0.991.78)


1.10 (0.881.38)


כל מקרי האוטם הלבבי


1.39 (1.201.61)


1.11 (0.991.23)


החוקרים מציינים כי הסיכון הגבוה יותר לאוטם לבבי בקרב נשים לעומת גברים היה מובהק סטטיסטית כשנבדקו כל מקרי האוטם הלבבי וכן מקרי האוטם הלא-פטאלי, אך לא מקרי האוטם הפטאלי.

הם מסבירים כי מחלת הגאוט מתפתחת כתוצאה מרמות גבוהות של חומצה אורית, שמתגבשת במפרקים וברקמות הסמוכות. לדבריהם, הקשר בין גאוט ובין מחלת לב כלילית עשוי להיות קשור להשפעה של היפראוריצמיה על שגשוג תאי השריר החלק ודלקת, וכן על היצמדות ואגרגציית טסיות. הם מוסיפים כי בגברים מוצאים לרוב רמות גבוהות יותר של חומצה אורית בהשוואה לנשים, אם כי בנשים סביב המנופאוזה חלה עלייה ברמות החומצה האורית. לפיכך, למרות שהרמות האבסולוטיות עשויות להיות דומות בגברים ונשים, בנשים חלה “החמרה יחסית” ברמת החומצה האורית בדם, שעלולה להוביל להפרעה פיזיולוגית משמעותית יותר בנשים, לעומת גברים.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי יש לטפל באגרסיביות בגורמי סיכון קרדיווסקולאריים בנשים וגברים הסובלים מגאוט.

Ann Rheum Dis 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן