פעילות גופנית בנשים מבוגרות משפרת את צפיפות המינראלים של העצם ומפחיתה את הסיכון לנפילות (מתוך Arch Intern Med)

ממחקר חדש שפורסם ב-Archives of Internal Medicine עולה כי תכנית פעילות גופנית, בהשוואה להתערבויות כלליות לשמירה על איכות החיים, עשויות להביא לשיפור בצפיפות המינראלים של העצם בנשים מבוגרות, לצד הפחתה בסיכון לנפילות. עם זאת, אין השפעה על הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית.

לדברי החוקרים, פעילות גופנית עשויה להשפיע על גורמי סיכון ומחלות רבות, ולאור זאת, עשויה לשחק תפקיד חשוב במניעת מחלות, כטיפול בקשישים והפחתת הוצאות רפואיות. במחקר הנוכחי  ביקשו החוקרים לקבוע אם תכנית פעילות גופנית יחידה משפיעה על הסיכון לשברים (צפיפות המינראלים של העצם ונפילות), גורמי סיכון למחלת לב כלילית, ועלויות טיפול רפואי בנשים קשישות בקהילה.

בתקופה שבין 1 במאי, 2005, ועד 31 ביולי, 2008, 246 נשים בגיל 65 ומעלה שחיו באופן עצמאי באזור מסוים בגרמניה, גויסו למחקר וחולקו באקראי ביחס 1:1, לתכנית פעילות גופנית בת 18 חודשים (קבוצת התערבות), או לתכנית לבריאות כללית (קבוצת ביקורת). תכנית הפעילות הגופנית כללה תכנית אימונים מגוונת, עם דגש על עוצמת התרגילים, בעוד שבקבוצת הביקורת עיקר תשומת הלב ניתן לבריאות כללית, עם תכנית בתדירות-נמוכה ועוצמה-נמוכה. יעדי הסיום של המחקר כללו את צפיפות המינראלים של העצם, מספר הנפילות, הערכת הסיכון למחלת לב כלילית בתוך עשר שנים לפי מדד פרמינגהם, והעלויות הרפואיות הישירות.

בקרב  227 נשים שהשלימו 18 חודשי מחקר, תועדה השפעה מובהקת של פעילות גופנית על ערכי BMD של עמוד השדרה המותני (אחוז שינוי ממוצע של 1.77% לעומת 0.33%,  p<0.001), בצוואר הירך (1.01% לעומת 1.05%-,  p<0.001), ושיעור הנפילות לכל אדם במהלך 18 חודשים (1.00 לעומת 1.66, p=0.002).

בשתי תתי הקבוצות, תועדה השפעה משמעותית על הסיכון למחלת לב כלילית לאחר עשר שנים, אך ללא הבדל מובהק בין הקבוצות (שינוי אבסולוטי בקבוצת ההתערבות של 1.96%- לעומת 1.15%-,  p=0.22). במהלך 18 חודשי התערבות, עלויות הטיפול הישירות לכל משתתף לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות (2255 יורו לעומת 2780 יורו,  p=0.20).

בהשוואה לקבוצת הביקורת, בעקבות תכנית אימונים בת 18 חודשים תועד שיפור מובהק בערכי BMD ובסיכון לנפילות, אך ללא הבדל בסיכון למחלת לב כלילית, בנשים מבוגרות. התועלת שזוהתה לא לוותה בעליה בהוצאות הרפואיות הישירות.

מגבלות המחקר כוללות פעילות גופנית בשתי הקבוצות, שייתכן ומנעו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהערכת הסיכון למחלת לב כלילית לאחר עשר שנים.

ממצאים אלו מרחיבים את העדויות הקיימות לפיהן תכנית אימונים מגוונת, המבוססת על נפח-נמוך, עצימות-גבוהה, ומיועדת לקשישים, מביאה לשיפור הכושר הגופני הכולל, שומרת על בריאות העצם, ומפחיתה את הסיכון לנפילות.

Arch Intern Med. 2010;170:179-185

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן