במגזין הנוכחי ובמגזין של החודש שעבר כתבנו בנושא “האפילפסיה”.הזדמנות טובה לרענן לעצמנו את משמעות המילים  “מחלת הנפילה”  “כפיון”  ומונחים קרובים נוספים.

“אפילפסיה”במילון המועצה ללשון העברית מתורגמת “כיפיון”. מדוע? אני מניח כי המחלה כפויה על החולה ואין ביכולתו להימלט ממנה. המדרש במסכת שבת מספר, כי במעמד הר סיני הקדוש ברוך הוא “כפה על בני ישראל  הר כגיגית” כלומר הכריח את בני ישראל לקבל את עול התורה. מכאן, כנראה מקור המילה כפיון. שם נוסף למחלה הוא”מחלת נופלים”.

השלב הראשון במחלת האפילפסיה, החולה בדרך כלל מאבד את הכרתווהגוף נעשה נוקשה. בשלב הבא מופיעות רעידות גסות או פירכוסים. לפעמים אנחנו מדבריםעל התכווצויות, אך נכון יותר לכנות את התופעה “פירכוסים” ואת המלה התכווצות נשמור לתופעה אחרת, כפי שנראה בעוד רגע.

המלה פרכוסים מופיע גם במספר צרופים. לדוגמה פירכוסי קידה  הם  “Salaam attacks“  האופיינים למחלת Infantilespasms  West  syndrome  המוכרת גם בשם hypsarrythmia .

אם כן, התכווצות מהי?התכווצת היא “contraction“לדוגמא “התכווצות הרחם    contraction of the uterus וכן התכווצויות של שרירים נוספים. 

נוכל לסכם,התנועות המהירות האופייניות לאפילפסיה מוגדרות  פירכוסים ואילו התקצרות השרירים  ברחם או בכל אבר אחר, כאשר התופעה אינה אפילפטית,  מוגדרת התכווצות.

“עווית”- מלה נוספת המוזכרת בהקשרזה. עווית בדרך כלל מתורגמת “spasm“דהיינו התכווצות שרירים ממושכת. עוויתיות היא  “spasticity” תופעה אופיינית לשיתוק מוחין. עווית דרכי המרה  היא  biliary colic”“  ועווית כליתית  כמובן “renal colic“.יש צרופים רבים נוספים, אך לא ברור באיזו מידה הם באמת בשימוש. לדוגמה:- עווית האצבעות =  ““athetosis,  עווית הסימפונות = brochospasm, עווית הצוואר = torticollis”“,  עווית  השוער = ““pylorospasm,  עווית כלי הדם = .vasospasm” ” ועווית פי הקיבה = cardiospam

נפסיק כאן –  בטרם אקבל עווית הסופרים –    writer’s cramp.