הוצאת מסמרי טיטניום גמישים בילדים/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

סימנובסקי וחבריו בדקו אינדיקציות וסיבוכים הכרוכים בהוצאת מסמרי טיטאניום גמישים לאחר שברי פימור או אמה בילדים. המחברים סקרו רטרוספקטיבית 143 ילדים בגילאים 4-17 שנותחו בין השנים 1998-2002 בהדסה עין כרם. הוצאת המסמרים בוצעה בהרדמה כללית, תוך שימוש בטורניקט ברוב המקרים. המעקב לאחר הוצאת המסמרים ארך שנתיים לפחות. ב 94 ילדים הוצאו מסמרים מהירך וב 49 מעצמות האמה. ניתוח הקיבוע הראשוני של עצם הירך בוצע בילדים בגילאים 3-14 ושל עצמות האמה בגילאים 5-14. הזמן הממוצע עד הוצאת המסמרים היה 7 חודשים לשברים בפימור (4-8 חודשים) ו 6.5 חודשים לשברי אמה      (3-7 חודשים). ברוב שברי האמה בוצע קיבוע תוך לשדי של הרדיוס והאולנא ובמיעוט המקרים של עצם אחת בלבד לרוב הרדיוס.

ב 4 מקרים הוצאת המסמרים או החלפתם בוצעה לא על בסיס אלקטיבי. ב- 3 ילדים בגלל שברים חוזרים ובילד אחד בשל אי חיבור של האולנא.

ב 139 ילדים בוצעה הוצאת המסמרים על בסיס אלקטיבי. מועד ההוצאה נקבע כאשר בצילומים נמצא חיבור מלא של השברים. ב-12 ילדים עם שברים בירך וב-4 ילדים עם שברים בעצמות האמה הייתה האינדיקציה להוצאה חדירה של המסמרים דרך העור או כאב ואי נוחות.

זמן הניתוח הממוצע היה 40 דקות. הסיבוך העיקרי היה כשלון להוציא את המסמרים כפי שקרה ב 3 מקרים (שבר אחד בפימור ושני שברים באמה). לדעת המחברים כישלון ההוצאה נבע מקשר חזק מאד בין העצם למסמרי הטיטאניום. בשני מקרים הופיעו שברים בדיאפיזה לאחר הוצאת המסמרים מעצמות האמה. שברים אלו טופלו אח”כ ע”י פלטות והחלימו ללא סיבוכים. מבחינה קוסמטית החתך בניתוח ההוצאה עבר בדרך כלל דרך צלקת קודמת אך לעיתים היה צורך להאריך את החתך.

 

בכל קבוצת המנותחים לא היו זיהומים או פגיעות נוירו-וסקולריות לאחר הוצאת המסמרים.

ב 86% מהמקרים בוצעה הוצאת המסמרים באופן אלקטיבי טהור ללא כל תלונות מקדימות. אמנם אחוז הסיבוכים הכרוכים בהוצאת המסמרים היה קטן והסיבוכים לא היו קשים, אך יש לזכור כי מדובר בניתוח ממש.

על פי הספרות אילו סיבוכים עלולים להופיע בהשארת המסמרים במקומם? מדובר על נדידה של המסמרים, שבירתם, תגובה אלרגית או דלקתית. אין מידע לגבי סיבוכים העלולים להופיע במבוגרים אצלם הושארו מסמרי טיטאניום.

מסקנת המחברים היא שאין להמליץ על הוצאת המסמרים באופן רוטיני. אם מציאות המסמרים גורמת לתלונות או אם ההורים מודאגים מעצם השארתם וניתן למשש את קצה המסמר בקלות יש מקום להוציאם. 

Simanovski N, Tair MA, Simanovski N, Paorat S. Removal of flexible nails in children. J Pediatr Orthop. 2006;26:188-192

הערות העורך: שוב אנו נדרשים לנושא הוצאת מכשור מתכתי. יפה ציינו המחברים כי גם אם ניתוח הוצאת מסמרים הוא פשוט יחסית אין זו אינדיקציה לבצע את הניתוח. מי שהתנסה כבר בשליפת המסמרים יודע כי הניתוח אינו תמיד פשוט. לפעמים ה”חפירה” והכרסום בעצם על מנת לשלוף את המסמר מעלים לבטים האם הפעולה אכן מוצדקת. על המנתחים מוטל התפקיד לסקור בפני ההורים את הסיבוכים העלולים להופיע בניתוח הפשוט לכאורה, כולל האפשרות שהמסמר (בעיקר אם לא ניתן למשש את קצהו) עלול להישאר בעצם.      

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן