במגזין החודש דברנו במחלה המכונה בלועזית Cirrhosis of the liver.  המלהcirrhosis   כצפוי, במקור יוונית  – ומשמעותה צבע חום.  המלה העברית “שחום” פירושה חום כהה ומכאן המלה “שחמת”. “פניו שחרחרים שחומים” כותב ביאליק “ועיניו גחלי אש”. האקדמיה ללשון העברית אינה מסתפקת במונח זה. ובנוסף לשחמת היא מציעה גם את המונח “צמקת”,  ומעירה, כאשר הכבד קטן אפשר לקרא למחלה בשם “צמקת”. לא בכל מקרה של שחמת ידוע  גודלו של הכבד, ונראה לי, אם כן,  שפשוט יותר לדבוק בשם המוכר לכולנו והוא “שחמת”. 

מלה נוספת המופיעה במגזין החודש היא המלה “וסת”.  כאשר המלאך מבשר לאברהם אבינו שלשרה ייוולד בן, שרה אינה מאמינה. ומדוע לא ? “כי אברהם ושרה זקנים  באים בימים” כתוב בספר בראשית  “חדל להיות לשרה אורח כנשים. ותצחק שרה בקרבה לאמור, אחרי בלותי הייתה לי עדנה, ואדוני זקן”.  מתברר שמה שמכונה היום בשם “וסת” נקרא בספר בראשית בשם הצנוע “אורח כנשים”.

המונח “נידה” מופיע לראשונה בספר ויקרא, בדיני טומאה וטהרה.  לפי אבן-שושן “נידה” מצב האישה בימי וסתה או טומאת האישה בימי הזיבה החודשית.   אך נידה לא כינוי למחזור החודשי בלבד, אלא תיאור  האישה עצמה, בימי נידתה. “ואל אישה, נידה, לא יקרב” כתוב בספר יחזקאל. ההלכה אוסרת מגע עם אישה בימי המחזור החודשי,  כולל  מספר ימים לאחר מכן עד לזמן טבילתה במקווה. המונח “נידה” על כן לא מפתיע, כי השם נגזר מהשורש לנדות, שמשמעו להרחיק ולהחרים. לפי השקפה זו, אישה בעת המחזור החודשי, מנודה לבעלה.     

התלמוד בדרך כלל מדבר על “נידה”,  כדי לתאר אישה בעת המחזור החודשי. אך דווקא במסכת נידה של התלמוד הבבלי אנחנו פוגשים לראשונה את המלה “וסת” במובן בו משתמשים במלה היום. היום “וסת” מתאר דימום חד פעמי ו”מחזור הוסת”  התופעה החוזרת לעיתים קבועות, The menstrual cycle

המונח “וסת” מובנו  נוהג, הרגל או אורח חיים ואינו בהכרח קשור לנשים. “כך היא ויסתו של פלוני” כתוב בתלמוד, והכוונה היא שכך היה נוהג אדם מסוים.  במרוצת השנים האחרונות נטבעו המונחים “ויסות” קביעת סדר ומשטר,  ו “ו?ס?ת” מנגנון, במכונה או בצינור, הקובע סדר וקצב בפעולה.