כיום, עם אישור השימוש ב– teriparatide (המוכר גם בשם המסחרי פורטיאו) הורמון פארא-תירואיד רקומביננטי, קיימות שתי קבוצות עיקריות של תרופות לטיפול באוסטאופורוזיס: תרופות המונעות את ספיגת העצם, כדוגמת ביספוספונטים ותכשירים אנאבוליים , כדוגמת teriparatide, המעודדים יצירת עצם. עם זאת, לא ברור האם שילוב תרופות אלו יביא לשיפור ביעילות הטיפול.

מחקרים שבחנו את יעילות הטיפול המשולב בהורמון הפאראתירואיד ובביספוספונט alendronate לא הדגימו יתרון לשילוב התרופות על פני הטיפול בתרופה בודדת. למעשה, נמצא ששימוש באלנדרונט הפחית את השפעת הורמון הפאראתירואיד על צפיפות העצם.

אישור השימוש בהורמון הפאראתירואיד לווה בהמלצה שלא להמשיך את הטיפול למשך יותר משנתיים. עם זאת, לא ניתנה המלצה בנוגע להמשך הטיפול לאחר הפסקת התכשיר.

מטרת מחקר זה לבחון האם טיפול בביספוספונט משמר את השיפור בצפיפות העצם שהושג לאחר שנת טיפול בהורמון הפאראתירואיד.

במחקר השתתפו כ-240 נשים פוסט-מנפאוזליות עם אוסטאופורוזיס. הן הוקצו אקראית לאחת מארבע קבוצות טיפול: הורמון פאראתירואיד בשנה הראשונה מלווה באלנדרונט בשנה השניה; פאראתירואיד בשנה הראשונה ופלצבו בשנה השניה; שילוב של פאראתירואיד ואלנדרונט בשנה הראשונה מלווה באלנדרונט בשנה השניה; ואלנדרונט בלבד למשך שנתיים. בנוסף לכך טופלו כל המשתתפות בתוספת יומית של סידן וויטמין D.

לאחר שנתיים, נמצאה עליה משמעותית בצפיפות העצם בכל קבוצות הטיפול. העלייה הרבה ביותר נמצאה בקבוצת הטיפול בהורמון הפאראתירואיד המלווה באלנדרונט ואילו העלייה הקטנה ביותר בצפיפות העצם נמצאה בקבוצה שטופלה בפאראתירואיד מלווה בפלצבו.

לסיכום, השיפור בצפיפות העצם שמושג לאחר שנת טיפול בהורמון הפאראתירואיד נשמר ואף מוגבר כאשר מלווה בשימוש באלנדרונט. כאשר הטיפול בהורמון הפאראתירואיד אינו מלווה בתכשירים מונעי ספיגת עצם, חלה נסיגה ניכרת בצפיפות העצם שהושגה.

לתוצאות מחקר זה יש השלכות קליניות חשובות בהחלטות הטיפוליות לאחר הפסקת הטיפול בהורמון הפאראתירואיד.

למאמר

One Year of Alendronate after One Year of Parathyroid Hormone (184) for Osteoporosis, Dennis M. Black, John P. Bilezikian, Kristine E. Ensrud et al, NEJM Volume 353:555-565 August 11, 2005 Number 6