מי  הבוגר, הילד או התינוק ? נדמה לי שרוב הנשאלים ואני ביניהם, היינו עונים “הילד”. הרי התינוק עדיין יונק והילד כבר הולך לגן או לבית הספר.

ד”ר אבשלום קור בספרו “יופי של עברית” מבהיר לנו את הנקודה. השימוש במונחים השונים השתרש בתקופות שונות של חיי העם היהודי.הופתעתי לגלות שלמילה תינוק אין זכר בכל ספרי התנ”ך. בלידות המרובות של נשות יעקבנולדים בנים, ופעם אחת גם בת והם אינם נקראים “תינוקות”.

במשפט שלומה המפורסם,  שתי נשים באו אל שלמה המלך, עם שני ילדים, אחד חי ואחד מת. כל אחת טענה שהילד החי הוא שלה. המלך צווה: “גזרו את הילד החי”. ילד ולא תינוק ולמה הוא נקרא ילד ?  כי רק עכשיו הוא נולד. 

אם כן אם נחזור לשאלתנו הקודמת מי מבוגר יותר התינוק או הילד, התשובה ההגיונית היא “התינוק”. כי המילה “ילד” מתייחסת ללידה ואילו המילה “תינוק” מתייחס למה שבא לאחר הלידה דהיינו ההנקה.

אך כאמור ההבדל בין שני המונחים הוא עניין של  תקופה. בתנ”ך כתוב על בנים ובנות ועל ילדים. אין זכר לתינוקות. לעומת זאת במשנה ובתלמוד מופיע המונח “תינוק” .

בתלמוד  המונח “תינוק” מתייחס לגילים שונים. לדוגמא מדובר בתינוק בן יומו, או תינוק יונק משדי אמו. לעומת זאת מופיע גם המונח “תינוקות של בית רבן”  אלו הם ילדים שכבר לומדים בצורה מסודרת אצל מורה.

לפי אבן שושן “התינוק” נשאר תינוק עד הגיעו לגיל שמונה שנים בערך, גם אם מזמן הפסיק לינוק.

ואיך נקרא לרך הנולד?כאשר המלך פרעה גזר על הזכרים של בני ישראל הנולדים,  שיש להשליך אותם לנילוס הוא אמר “כל הבן הילוד, היאורה תשליכוהו…..” במשפט זה  המילה “הילוד” משמעה שיוולד.

במשפט שלמה שהזכרנו למעלה, המלך קורא לרך הנולד “הי?לו?ד” עם קמץ ושורוק. גם אבן שושן מעדיף מילה זו עבור הרך הנולד, אם כי הוא גם מביא הצורה המקובלת יותר היום “י?לו?ד (עם חיריק וחולם). לדוגמא “לאחר הלידה הי?לו?ד הועבר למחלקת הי?לו?דים”. 

בסיכום, במקור אין הבדל גיל גדול בין תינוק לילד. שתי המילים נכנסו לשימוש בשפה העברית בתקופות שונות אך משמעותן  דומה. לפי השורש: ילד הוא אחד שנולד, ותינוק אחד שיונק. אם יש הבדלי גיל ביניהם הרי זה עניין של כמה שעות בלבד.

השימוש של המונחים ילד ותינוק  מוכר לכולם. והרך הנולד הרי זה “היילוד”