תקופת הזוהר של יוון שוקעת, והארץ  אשר היתה ערש למלומדים ואמנים רבים מוותרת על מקומה לארצות נוספות. אך תרבות יוון לא נעלמת, היא פונה לאלכסנדריה ולרומא. הרופאים הדגולים שפעלו באלכסנדריה ומאוחר יותר ברומא, יוונים היו. מדע הרפואה שלימדו שלטה באירופה במשך כל תקופת ימי הביניים, עד לעת  ה”רנסנס, – עד אשר נשבה רוח התחייה, הסקרנות המדעית והקדמה.

אלכסנדר מוקדון כבש שטחים עצומים במזרח התיכון, מפרס בצפון ועד מצרים בדרום.  אך הוא מת בטרם עת, בגיל 33 ובשנת  333  לפני הספירה.  העיר הנושאת את שמו הוא ייסד שנה אחת לפני מותו. את אלכסנדר במסעותיו ליוו, מדענים יוונים ואלה העניקו מחכמתם לארצות הכבושות. באלכסנדריה, המלך הקים מרכז לימודים וספריה לתפארת. הספרייה, הוצתה על ידי קיצוניים  בתקווה לייסד סדר עולם חדש. בעת שהוצתה היו בה למעלה  מ 700,000 ספרים. השרפה היתה הפסד לעולם כולו, ולדורות רבים עד לעצם היום הזה.  

באלכסנדריה פעלו שני מדענים גדולים, אנטום ופיזיולוג. ספריהם נעלמו אך   גלנוס   מביא מדבריהם. וכך למדנו קמעה על פעולותיהם.

האנטום   הרופילוס שמו. ייתכן שהיה הראשון שנתח גופות בפומבי למטרת הוראה. הוא נתן לתרסריון את שמו ותיאר את הדופק. כאשר דברנו על היפוקרטס תהינו שהדופק אינו מוזכר, ואילו הרמב”ם מציין “הורידים הדופקים.”  אם כן היה זה הרופילוס הראשון שמזכיר את הדופק.

הפיזיולוג,  ארזיזטרטוס הבדיל בין המוח הקטן, הצרבלום, לבין המוח הצרברום וכן הבדיל בין עצבים מוטוריים לבין עצבים תחושתיים.  הקונצפט שלו  לגבי סיבת המחלות עדיין לא היה מקובל. כל מחלה לדעתו, תוצאה של עודף דם. קונצפט זה החזיק מעמד במשך דורות רבים, וכנראה זה הבסיס להקזות דם, טפול עיקרי במשך מאות בשנים.

ארזיזטרטוס לימד שבתוך העצבים זורם נוזל וכן הוא לימד כי האוויר המגיע לריאות נכנס לעורקים ומשם מתפזר לכל הגוף.

דרכם של רופאים אלה לא היתה מתקבלת על דעת ועדה אתית היום, שכן כותב הרופא צלזוסעל שני רופאים אלה, כי קנו אסירים מבית הסוהר, באישור המלך, ונתחו אותם בעודם בחיים. צלזוס מסכים עמם שכן לדעתו, זו הדרך הכי טובה לרכוש ידע .

ויש שחולקים עליו.