מטרת מחקר שפורסם לאחרונה היתה לזהות מי מהמאפיינים המוכרים של חולים הסובלים מכאב כרוני נצפים גם בחולים מבוגרים יותר הסובלים ממצבים קו-מורבידיים מורכבים ומליקויים תיפקודיים בולטים וכיצד משפיע המצב הקוגנטיבי על דיווחי החולה אודות כאבים אקוטיים וכרוניים.

המחקר תוכנן במבנה cross-section ונערך בקרב חולים שאושפזו בשל בעיה אקוטית או שוהים במחלקת השיקום בבית חולים גריאטרי בגרמניה.

במחקר השתתפו 36 חולים הסובלים מכאב אקוטי ו-55 חולים הסובלים מכאב כוני שלא מצויה בהם ממאירות. במסגרת המחקר בוצעה הערכה מקיפה של החולים, שכללה ראיון והערכת רמת הכאב באמצעות תוך שימוש בבדיקת Folstein’s mini-mental state, MMS, בדיקת Clock Drawing Test, CDT, גרסה מקוצרת של Yesavage’s Geriatric Depression Scale, GDS, ו-Spielberger’s State-Trait Anxiety Inventory, STAI. אינדקס Barthel שימש למדידת פעילויות חיי היום-יום (ADL) בעת האשפוז ובעת השחרור.

החולים הגריאטרים שסבלו מכאב כרוני תארו יותר אתרי כאב, השתמשו במספר גדול יותר של תיאורי כאב, צרכו יותר משככי כאבים בעת השחרור ודיווחו על שיעור נמוך יותר של הפחתה בכאבים במהלך הטיפול ושיעור נמוך יותר של הפחתה במצב קשיי התיפקוד במהלך השהייה בבית החולים, בהשוואה לחולים שסבלו מכאב אקוטי.

סימפטומים של חרדה ושל דיכאון וקשיים להרדם היו רבים יותר בקרב החולים שסבלו מכאב כרוני מאשר בחולים שסבלו מכאב אקוטי. חולים שסבלו מהפרעה קוגנטיבית תארו את אתר הכאב האקוטי באופן דומה לתיאור שניתן על-ידי החולים שסבלו מכאב כרוני, ובאופן פחות מדויק מהתיאור שניתן על-ידי חולים שמצבם הקוגנטיבי פחות חמור. דיווחים על עוצמת הכאב ועל שיפור במדד ה-ADL נמצאו בלתי-תלויים במצב הקוגנטיבי.

החוקרים מסיקים כי חולים גריאטרים מאושפזים הסובלים מכאב כרוני נבדלים מחולים הסובלים מכאב אקוטי באופן תאור הכאב, בשיעור הפחתת הכאב במהלך הטיפול, בשימוש במשככי כאבים ובמצוקה הרגשית בה הם מצויים, וכי נראה שהפרעה קוגנטיבית משנה את היכולת למקם את הכאב האקוטי. הם מציינים כי במחקר זה נמצאה עוצמת הכאב בלתי-תלויה במצב הקוגנטיבי, אך בשל גודל המדגם הקטן דרושים מחקרים נוספים בכדי לאמת את הממצאים. הם מדגישים את חשיבותן של תוכניות שיקום אינטנסיביות עבור חולים גריאטרים הסובלים מכאב כרוני.

Pain Med. 2004 Sep;5(3):253-62.

לתקציר הידיעה