התאמת מרשם נכון של משככי כאבים לרמת הכאבים המופיעים לאחר ניתוח בחולה שעבר פרוצדורה אורטופדית הינו קריטי לטיפול המתאים בכאבי הניתוח. לכן, לימוד החולים והצוות הרפואי אודות חשיבות האפשרויות הזמינות לטיפול בכאבים שלאחר ניתוח צריך להוות חלק מן התוכנית הכוללת לטיפול בכאבים.
ההבנה כי הכאבים שלאחר הניתוח המופיעים בעקבות פרוצדורה כירורגית אינם מטופלים כראוי בארצות-הברית, דבר הגורם לסבל מיותר לחולים ועלול להאריך את תקופת ההחלמה, חייבה קביעת סטנדרטים חדשים לטיפול בכאבים אלו.
בסקירה הנוכחית של מצב השימוש במשככי כאבים בקבוצת חולים זו, מתאר הכותב את ההמלצות העכשוויות לשימוש במשככי כאבים ואת האפשרויות הטיפוליות האחרות בטיפול ברמות שונות של כאבים שלאחר ניתוח.
אופיאוידים שכיחים בשימוש בטיפול בכאבים חריפים המופיעים מיד לאחר הניתוח הם מורפין, הידרו-מורפין, meperidine, levorphanol, fentanyl, ו-oxycodona. דרכי המתן השכיחות ביותר של אופיאוידים אלה הן מתן תוך-ורידי, מתן תוך-שרירי, ומתן אפידורלי. למרות שברוב המקרים ניתן הטיפול האופיאוידי כטיפול יחיד, לשימוש במשכך כאבים לא-אופיאוידי כאדג’ובנט יתרון בכך שהוא מאפשר הפחתה במינון האופיאוידי.
מתן אורלי של אופיאוידים מתאים כאשר פחות הכאב החריף שלאחר הניתוח. אופיאוידים המשמשים לעיתים קרובות לטיפול בכאב בינוני עד חריף הינם codeine/acetaminophen (APAP), hydrocodone/APAP, oxycodone/APAP, dihydrocodeine/APA, ו-tramadol/APAP, כטיפול יחיד או משולב. נושא חשוב בשלב זה הוא הפחתת מינון האופיאוידים בכדי להפחית את תופעות הלוואי הרבות הכרוכות בשימוש זה, בייחוד בקרב חולים מבוגרים. אולם, הקטנת המנה קשה ליישום, ולכן שילוב עם משכך כאבים לא-אופיאוידי עשוי לסייע בשמירה על ההקלה הרצויה מהכאבים יחד עם איפשור הפחתה בתופעות הלוואי של הטיפול.
כאשר רמות הכאב פוחתות לרמה בינונית עד חמורה מעט, tramadol עשוי להוות משכך כאבים מתאים. הוא הוכח כיעיל כמו חלק מהאופיאוידים בטיפול בכאבים שלאחר ניתוח, אך אינו בעל פוטנציאל פגיעה כמותם ותופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בו פחותות. tramadol ו-APAP מצויים בשילוב בטבליה אחת, ושימוש בשתי טבליות כאלה ביום לטיפול קצר טווח בכאבים (עד 5 ימים) אושר בארצות-הברית.
השימוש בתרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקת (NSAIDs) שכיח בטיפול בכאבים מתונים עד בינוניים. אולם, בשל השכיחות הגבוהה של תופעות רעילות בכליות ובמערכת העיכול הכרוכות בשימוש בתרופות אלה, יש להמנע משימוש ממושך. תרופות COX-2 NSAIDs חדשות כמו: celecoxib, rofecoxib, valdecoxib, parecoxib, ו-etoricoxib, נחשבות בטוחות יותר בהקשר זה, ויעילותם נחקרת כיום.
טיפולים לא-תרופתיים רבים יכולים לסייע בהפחתת הכאבים המופיעים לאחר ניתוח, והחשובים שבהם הינם פעילות גופנית, הרפיה, cryotherapy, הסברה אודות הפרוצדורה הניתוחית הניתנת לחולה, הפרוגנוזה שלאחר הניתוח, וטיפול בכאבים.
הכותבים מסכמים כי טיפול נכון בכאבי הניתוח מחייב התאמה של מרשם משככי הכאבים לרמת הכאבים ממנה זובל החולה בכל שלב של הטיפול. החוקרים מדגישים את הצורך בהסברה לחולים ולצוות הרפואי אודות האפשרויות הטיפוליות הקיימות לטיפול בכאבים בשלבים שונים של ההחלמה לאחר הניתוח, בכדי להבטיח מתן טיפול נכון לכאבים.
Am J Orthop 2004 Mar;33:3:128-35.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!