תת-קבוצה קטנה של חולים עם דרמטומיוזיטיס פיתחה תסמונת POTS (או Postural Orthostatic Tachycardia Syndrome), עם שכיחות גבוהה יותר באלו עם התת-סוג הקלאסי של דרמטומיוזיטיס, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology.
החוקרים השלימו מחקר חתך שכלל נתונים משני מאגרי נתונים בפילדלפיה להערכת שכיחות תסמונת POTS בחולים עם דרמטומיוזיטיס ולתאר את המאפיינים הקליניים הנלווים. הם בחנו את הרשומות של 608 חולים עם דרמטומיוזיטיס (גיל חציוני בעת הופעת תסמינים של 49.29 שנים, 84.7% נשים).
במסגרת המחקר זוהו חולים עם תסמונת POTS בין ינואר 2007 ועד נובמבר 2025. בחולים אלו תועדו לפחות שלושה חודשים של טכיקרדיה אורתוסטטית לא-מוסברת ותוצאה חיובית במבחן טילט או עליה של לפחות 30 פעימות/דקה בקצב הלב בתוך עשר דקות של עמידה, ללא תת לחץ דם אורתוסטטי.
תסמונת POTS תועדה ב-18 מבין 608 חולים עם דרמטומיוזיטיס. התסמונת אובחנה לאחר חציון של חמש שנים מאבחנת דרמטומיוזיטיס.
כל החולים עם תסמונת POTS ואבחנה של דרמטומיוזיטיס היו נשים. החולים עם שני המצבים היו צעירים יותר בעת הופעת תסמיני דרמטומיוזיטיס בהשוואה לאלו ללא POTS (גיל חציוני של 36.3 שנים לעומת 49.8 שנים, p<0.001).
תת הסוג הקלאסי של דרמטומיוזיטיס היה נפוץ יותר בחולים עם POTS בהשוואה לאלו ללא תסמונת POTS (88.9% לעומת 53.1%, p=0.003).
תסמונת POTS הייתה נפוצה יותר בחולים עם דרמטומיוזיטיס קלאסי, בהשוואה לאלו עם לופוס עורי (4.9% לעומת 0%) או באלו עם לופוס עורי וסיסטמי (4.9% לעומת 0.6%) (p<0.05 בשני המקרים). לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית בין נוגדן עצמי ובין תסמונת POTS.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לנוכח החפיפה בתסמינים עם דרמטומיוזיטיס, ייתכן כי תפקוד אוטונומי לקוי אינו מאובחן במידה מספקת בקרב חולים אלו ולכן יש לשקול הערכה לתסמונת POTS במטופלים עם תסמינים אופייניים.
JAMA Dermatol, July 15, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!