שכיחות גבוהה של ממצאים אקראיים בבדיקת MRI של שורש כף היד וכף היד

מקור: Br J Radiol

בקרב לאחד מארבעה חולים המופנים לבדיקת MRI של כף היד ושורש כף היד בשל תסמינים מקומיים זוהו ממצאים אקראיים חריגים וכ-3%נדרשו לבירור רפואי נוסף, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת British Journal of Radiology. הסיכון לממצאים אקראיים היה נמוך יותר מזה שתועד בבדיקות הדמיה של איברים סולידיים, עלה עם גיל המטופל וירד כאשר הבדיקה הושלמה לאחר מתן חומר ניגוד תוך-ורידי.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל 2,138 חולים עם תסמינים (גיל ממוצע של 36.6 שנים) שהופנו לבדיקת MRI ראשונה של כף היד או שורש כף היד בין 2007 ועד 2021 במרכז יחיד בבריטניה. החוקרים אספו את הנתונים מדיווחי הרדיולוגים.

המטרה העיקרית הייתה לזהות את הסיכון לממצאים אקראיים, אשר הוגדרו ככל ממצא חריג בעל חשיבות קלינית שלא תאם להתוויה בגינה בוצעה הסריקה ודרש בדיקה נוספת או טיפול. המטרה השנייה הייתה לזהות גורמי סיכון לממצאים אקראיים בכף היד או בשורש כף היד, ללא תלות בשאלה אם נדרשה התערבות נוספת.

מהנתונים עולה כי ב-22.9% מהסריקות זוהה לפחות ממצא חריג אקראי אחד וב-3.1% מהסריקות תועד לפחות ממצא חריג אחד בעל חשיבות קלינית אשר דרש בדיקה נוספת או טיפול.

הסיכון לזיהוי ממצאים אקראיים חריגים הדורשים בירור או טיפול עלה כאשר הסריקות נערכו ע”י מתלמדים ונבחנו ע”י יועצים, בהשוואה למצב כאשר אלו דווחו ע”י היועצים בלבד (יחס סיכון מתוקן של 1.93, רווח בר-סמך 95% של 1.01-3.70).

השימוש בסורקים בעלי עוצמת שדה גבוהה יותר (3T לעומת 1.5T) לווה בעליה בשיעורי זיהוי ממצאים אקראיים (יחס סיכון מתוקן של 1.29, רווח בר-סמך 95% של 1.08-1.54) ועליה של 30% בזיהוי ממצאים חריגים אקראיים הדורשים בירור נוסף או טיפול.

השימוש בחומר ניגוד תוך-ורידי הוביל לירידה בסיכון לזיהוי ממצאים חריגים אקראיים ובעלי חשיבות קלינית הדורשים בירור נוסף או טיפול (יחס סיכון מתוקן של 0.34, רווח בר-סמך 95% של 0.12-0.94); עם זאת, הסיכון עלה עם כל עשור נוסף בגיל החולה (יחס סיכון לכל עשר שנים נוספות של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 0.98-1.28).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע בעדכון מטופלים אודות הסיכון של בדיקות הדמיה ולאפשר לשירותי רפואה לתכנן ולהתכונן לזיהוי אירועים חריגים אקראיים הדורשים בירור נוסף והתערבות מתאימה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים אודות ההתמודדות עם זיהוי ממצאים חריגים אקראיים, לצד הגברת ההכשרה של רופאים בנושאי הליכי הייעוץ, העשויים לתרום לשיפור איכות הטיפול בחולים.

Br J Radiol,  2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן