מנתונים שפורסמו בכתב העת Rheumatology עולה כי בחולים עם פסוריאזיס בדרגה קלה וללא סימנים במערכת שריר-שלד, עדות לבורסיטיס בבדיקת אולטרה-סאונד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמינים דלקתיים המרמזים לדלקת מפרקים פסוריאטית, כאשר באלו שפיתחו תסמינים במערכת שריר-שלד תועד מדד מסת גוף גבוה יותר ועייפות גבוהים יותר וסיכון גבוה יותר להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית.

המחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי, כלל 78 חולים עם פסוריאזיס קלה וללא תסמינים במערכת שריר-שלד אשר לא קיבלו טיפול סיסטמי; 82% מהם אובחנו עם מחלה קלה ו-39.7% עם מעורבות ציפורניים. החוקרים השלימו בדיקת אולטרה-סאונד להערכת 40 מפרקים ו-10 חיבורי גידים דו”צ בתחילת המחקר ובמהלך המעקב; אלו נבדקו לנוכחות היפרטרופיה סינוביאלית, עוצמת אות דופלר ושינויים בחיבורי הגידים כולל בורסיטיס.

התוצאים שנבחנו כללו את האבחנה של דלקת מפרקים פסוריאטית והופעה חדשה של תסמיני מערכת שריר-שלד. חציון משך המעקב עמד על 76.6 חודשים.

מבין 60 חולים שהשלימו את המחקר, 6.6% פיתחו דלקת מפרקים פסוריאטית לאורך ממוצע של 20.2 חודשים לפי קריטריוני CASPPAR, מקביל להיארעות שנתית של כ-1%.

בסיכומו של דבר, 56.6% מהחולים פיתחו תסמיני שריר-שלד והיו עם מדד מסת גוף גבוה יותר משמעותית (p=0.013) והיקף בטן גבוה יותר (p=0.022) בתחילת הדרך. בחולים אלו תועדו מדדים גבוהים יותר להערכת כאב (2.14 לעומת 0.91, p=0.047) ועייפות (3.25 לעומת 1.21, p=0.011) לפי שאלון Psoriatic Arthritis Impact of Disease, בהשוואה לאלו שלא פיתחו תסמיני שריר-שלד.

עדות סונוגרפית לבורסיטיס בחיבורי הגידים תוארה ב-80% מהחולים שפיתחו כאב מפרקים דלקתי המרמז לדלקת מפרקים פסוריאטית (p=0.049).

מדד אולטרה-סאונד מפרקים כולל בתחילת המחקר היה גבוה יותר משמעותית בחולים שפיתחו תסמיני שריר-שלד (p=0.037).

החוקרים כותבים כמחצית מהחולים עם פסוריאזיס פיתחו תסמיני שריר-שלד במהלך המעקב ובהם תועדו בתחילה מדדי מסת גוף גבוהים יותר, כמו גם ממצאים רבים יותר בבדיקת אולטרה-סאונד וציון גבוה יותר במדדי כאב ועייפות. הנתונים מסייעים בזיהוי תת-קבוצה בסיכון גבוה יותר להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית.

Rheumatology, June 4, 2025

לידיעה במדסקייפ