האם יש תועלת לג’ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

מקור: JAMA Netw Open

בהשוואה לפעילות גופנית בלבד, משלב אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון לא הוביל לשיפור מרחק הליכה בשש דקות בנשים מבוגרות זמן קצר לאחר תיקון שבר ירך והגבלה בתפקוד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לשברי ירך השפעה משמעותית על בריאות הציבור, כאשר עד 76% מהחולים בארצות הברית חווים ירידה תפקודית למרות שיקום. כעת הם השלימו מחקר בשלב 3 שכלל שמונה מרכזים בארצות הברית ונועד לבחון את ההשפעה של משלב אימונים גופניים עם טיפול מקומי בטסטוסטרון על התוצאות התפקודיות ב-129 נשים בגילאי 65 שנים ומעלה, לאחר תיקון ניתוחי לאחרונה של שבר לא-פתולוגי של הפמור.

המשתתפות חולקו באקראי לאחת משלוש קבוצות: אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון בריכוז 1% (55 נשים, גיל ממוצע של 79.4 שנים), פעילות גופנית עם פלסבו (54 נשים, גיל ממוצע של 78.3 שנים), או טיפול סטנדרטי מוגבר (20 נשים, גיל ממוצע של 83 שנים).

האימון הגופני בשתי הקבוצות כלל תכנית אימונים בעצימות גבוהה, תחת השגחה, לאורך 24 שבועות, עם אימוני תנגודת מתקדמים, בעוד שבזרוע הטיפול הסטנדרטי המוגבר הומלץ על תרגילים ביתיים בעצימות נמוכה.

התוצא העיקרי היה שינוי במרחק הליכה בשש דקות מתחילת המחקר עד לאחר 24 שבועות.

לאחר 24 שבועות, העלייה הממוצעת במרחק הליכה בשש דקות לא הייתה שונה משמעותית בין הקבוצות: 42.7 מטרים, 40.5 מטרים ו-37.7 מטרים בזרוע אימון גופני עם טיפול בג’ל טסטוסטרון, אימון גופני עם ג’ל פלסבו וטיפול סטנדרטי מוגבר, בהתאמה.

השינוי בתפקוד הגופני לאחר 24 שבועות, כפי שנקבע על-פי מדד Short Physical Performance Battery Score, היה גדול יותר משמעותית בזרוע אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון לעומת אימון גופני עם ג’ל פלסבו (p=0.009).

מבין כלל המשתתפים, ב-11 (8.5%)  חולים תועד לפחות אירוע חריג חמור אחד במהלך תקופת ההתערבות, עם שבעה מקרים בזרוע אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון, שלושה מקרים עם פעילות גופנית וג’ל פלסבו ומקרה אחד עם טיפול מוגבר.

בקרב נשים מבוגרות זמן קצר לאחר שבר ירך עם מגבלה בניידות, אימון גופני בשילוב עם ג’ל טסטוסטרון לא הוביל לשיפור במרחק הליכה בשש דקות לעומת פעילות גופנית בלבד, אם כי זוהה שיפור ביכולת הגופנית. החוקרים כותבים כי משלב טסטוסטרון עם פעילות גופנית עשוי לשפר את היכולת הגופנית והניידות למרחקים קצרים והם קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.

JAMA Netw Open, May 15, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן