מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי מספר מאפייני מטופלים עשוי להביא לעליה בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בחולים לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך או הברך, כולל היסטוריה קודמת של תרומבואמבוליזם ורידי, הפרעת קרישיות-יתר תורשתית, ניתוח החלפה מלאה של הברך ומין זכר.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות 10,948 חולים שעברו ניתוח להחלפה מלאה של הירך ו-18,316 חולים שעברו ניתוח החלפה מלאה של הברך. החוקרים בחנו את שיעורי היארעות תרומבואמבוליזם ורידי לאחר 30 ימים מהשחרור מבית החולים ואת שיעור אירועי דמם. הם השלימו ניתוח מותאם של חולים שקיבלון טיפול נוגד-קרישה פומי ישיר וחולים שטופלו באספירין.
החוקרים לא כללו במחקר חולים שקיבלו טיפול נוגד-קרישה לפני הניתוח, חולים שלא קיבלו טיפול תרופתי למניעת תרומבואמבוליזם ורידי לאחר הניתוח או חולים שקיבלו מספר תכשירים נוגדי-קרישה לאחר הניתוח.
מהנתונים עולה כי שיעורי ההיארעות המצטברים של תרומבואמבוליזם ורידי עמדו על 1.19% ושיעורי ההיארעות המצטברים של אירועי דמם עמדו על 3.43% לאחר 30 ימים מהניתוח. החוקרים מצאו כי היסטוריה של תרומבואמבוליזם ורידי קודם (יחס סיכויים של 5.94), הפרעת קרישיות-יתר תורשתית (יחס סיכויים של 2.64), ניתוח להחלפה מלאה של מפרק הברך (יחס סיכויים של 1.54) ומין זכר (יחס סיכויים של 1.34) לוו בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי.
מהנתונים עולה כי אין הבדל בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בין חולים שטופלו בנוגדי-קרישה פומיים ישירים ובין אלו שטופלו באספירין; עם זאת, שיעור אירועי דמם לאחר-ניתוח היה גבוה יותר בחולים שטופלו בנוגדי-קרישה פומיים ישירים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות התאמה אישית של גישות לטיפול למניעת תרומבואמבוליזם ורידי ובחינת הסיכון של כל מטופל לקרישיות-יתר ואירועי דמם.
JAMA Netw Open, Dec 1, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!