מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Osteoporosis International עולה כי הגדלת צריכת חלבון כולל וצריכת דגים מלווה בסיכון מופחת לשברים בכלל ולשברי ירך בפרט, כאשר הגדלת צריכת חלבון מן החי לוותה בסיכון מופחת לשברי ירך, אם כי לא תועדה השפעה מגנה מפני שברים בכל אתר.
מחקרי עוקבה קודמים רמזו לקשר בין צריכת חלבון מכל מקור וצריכת חלבון מן החי ובין הסיכון לשברים; עם זאת, התוצאות בנושא אינן חד-משמעיות. כעת החוקרים השלימו סקירה תלוית-מינון במטרה לסכם את העדויות הזמינות אודות הקשר בין צריכת חלבון כוללת וצריכת חלבון מן החי ובין הסיכון לשברים.
החוקרים השלימו חיפוש במאגרי Scopus, PubMed ו-Web of Science לזיהוי מחקרים שפורסמו עד יולי 2023 ובחנו את הקשר בין סוגי חלבון שונים ובין היארעות כלל השברים במבוגרים באוכלוסייה הכללית.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין עליה בצריכת חלבון מכל-מקור או חלבון מן החי ובין הסיכון לשברים.
הסקירה כללה 20 מחקרי עוקבה בדרגת סיכון חמורה-עד-בינונית להטיה, אשר כללה 780,322 משתתפים.
הממצאים מעידים על קשר שאינו מובהק סטטיסטית בין צריכת חלבון מן החי ומוצרי חלב ובין הסיכון לכל שבר. עם זאת, הגדלת צריכת חלבון כולל בהיקף של 100 גרם/יום לוותה בירידה של 43% בסיכון לשברים (סיכון יחסי של 0.57, רווח בר-סמך 95% של 0.36-0.93) והגדלת צריכת דגים בהיקף של 15 גרם/יום לוותה בירידה של 5% בסיכון לשברים (סיכון יחסי של 0.95, רווח בר-סמך 95% של 0.91-0.99).
כל עליה של 100 גרם/יום בצריכת חלבון בכלל וצריכת חלבון מי החי וכל עליה של 15 גרם/יום בצריכת דגים לוותה בירידה של 48%, 50% ו-5% בסיכון לשברי ירך.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מופחת לכל שבר או שברי ירך עם הגדלת צריכת חלבון כוללת וצריכת דגים. הגדלת צריכת חלבון מן החי עשויה להפחית את הסיכון לשברי ירך, אך אינה מגנה מפני שברים בכל אתר. לא תועדה השפעה מגנה של צריכת מוצרי חלב מפני הסיכון לשברים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!