בקרב ילדים עם מחלת צליאק, הסיכון לאבחנה של דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות (Juvenile Idiopathic Arthritis, או JIA) גבוה פי שלוש בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ובקרב מבוגרים עם מחלת צליאק, הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) גבוה כפליים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת צליאק נקשרה עם מחלות רבות בתיווך מערכת החיסון, אך עד כה לא בוסס קשר אפידמיולוגי חד-משמעי בין מחלת צליאק ובין JIA או דלקת מפרקים שגרונית. הם כימתו את הסיכון ל-JIA ודלקת מפרקים שגרונית בחולים עם מחלת צליאק במסגרת מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה.
החוקרים זיהו חולים עם הוכחה בביופסיה למחלת צליאק בין 2004 ו-2017 על-בסיס מדגם היסטופתולוגי ארצי בשבדיה. לכל חולה התאימו החוקרים ביקורת תואמת לפי גיל, מין, שנה קלנדרית ואזור גיאוגרפי מהאוכלוסייה הכללית. הם חישבו את שיעורי ההיארעות והסיכון היסי ל-JIA בחולים עם מחלת צליאק לפני גיל 18 שנים ולדלקת מפרקים שגרונית בחולים עם מחלת צליאק בגילאי 18 שנים ומעלה.
מדגם המחקר כלל 24,014 חולים עם מחלת צליאק ו-117,397 ביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית.
בקרב חולים מתחת לגיל 18 שנים, שיעורי היארעות JIA עמדו על 5.9 מקרים ל-10,000 שנות-אדם בקרב חולים עם מחלת צליאק, בהשוואה ל-2.2 מקרים ל-10,000 שנות-אדם באוכלוסייה הכללית (יחס סיכון ש/ל 2.68, רווח בר-סמך 95% של 1.82-3.95) לאורך מעקב של 7 שנים.
בקרב חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, היארעות דלקת מפרקים שגרונית עמדה על 8.4 מקרים ל-10,000 שנות-אדם בקרב חולים עם מחלת צליאק ועל 5.1 מקרים ל-10,000 שנות-אדם בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 1.70, רווח בר-סמך 95% של 1.36-2.12) לאורך מעקב של 8.8 שנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי על רופאים המטפלים בחולים עם מחלת צליאק ותסמינים מפרקיים לשמור על דרגת חשד נמוכה להערכת אפשרות של דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות או דלקת מפרקים שגרונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!