מספר גורמים בתר-ניתוחיים וניתוחיים עשויים להשפיע על הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בחולים עם מחלת מעי דלקתית, כאשר בחולים לאחר ניתוח מעי גס ורקטום בשל מחלת המעי סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי והסיכון הגבוה ביותר מתואר באלו שנותרו עם בטן פתוחה לאחר הניתוח, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך כנס ה-European Crohns and Colitis Organization.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות את גורמי הסיכון הבתר-ניתוחיים לתרומבואמבוליזם ורידי וליצור מערכת ניקוד לחיזוי הסיכון בחולים אלו.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 5,003 חולים (51.9% גברים; גיל ממוצע של 42.7 שנים) עם מחלת מעי דלקתית (57.3% עם מחלת קרוהן, 42.7% עם קוליטיס כיבית) ממאגר NSQIP-IBD בין השנים 2017 עד 2020. מבין 125 חולים שאובחנו עם תרומבואמבוליזם ורידי, בטן פתוחה לאחר-ניתוח לוותה בסיכון הגדול ביותר להתפתחות תרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכויים של 2.69, p=0.009). גורמי סיכון נוספים כללו מעבר בין בתי חולים לפני הניתוח (יחס סיכויים של 2.49, P<0.001), אלח-דם (יחס סיכויים של 2.28, p=0.001), סיווג ASA (דרגה 3-4 לעומת דרגה 1-2, יחס סיכויים של 1.83; p=0.004), אבחנה של קוליטיס כיבית (יחס סיכויים של 1.72, p=0.011) ורמות נתרן בדם (139 מילימול/ליטר: יחס סיכויים של 1.66, p=0.022).
מהנתונים עולה כי הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי עלה באופן מתון בנוכחות 1-4 גורמי סיכון (0.7%, 1.8%, 3.6% ו-4.5%, בהתאמה) ועלה באופן אקספוננציאלי בחולים עם 5 (10.9%) או 6 (25%) גורמי סיכון.
החוקרים מסבירים כי מדובר בגורמי סיכון מצטברים אשר הובילו לעליה בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוח בשל מחלת מעי דלקתית; הסיכון עלה באופן אקספוננציאלי בנוכחות למעלה מחמישה גורמי סיכון.
מתוך כנס ה-European Crohns and Colitis Organization
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!