האם פעילות גופנית מגנה מפני תמותה בחולים לאחר אירוע מוחי? (Neurology)

פעילות גופנית מלווה בירידה תלוית-מינון בסיכון לתמותה מכל-סיבה בקרב מטופלים לאחר אירוע מוחי, בפרט חולים צעירים עם היסטוריה של אירוע מוחי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין פעילות גופנית ובין התמותה של מטופלים בקהילה ששרדו אירוע מוחי. הם התבססו על סקר Canadian Community Health Survey להערכת דיווח-עצמי על פעילות גופנית לאורך 4 שנות סקר ובחנו את הנתונים ממאגרים שכללו אבחנה קודמת של אירוע מוחי ואת נתוני תמותה מכל-סיבה.

פעילות גופנית נמדדה על-פי יחידות MET (Metabolic Equivalent) בכל שבוע ועמידה בהנחיות לפעילות גופנית מינימאלית הוגדרה בנוכחות לפחות 10 שעות MET בשבוע.

מדגם המחקר כלל 895 משתתפים בסקר עם אירוע מוחי קודם ו-97,805 ביקורות.

הקפדה על ההנחיות לפעילות גופנית לוותה בסיכון מופחת לתמותה באלו עם היסטוריה של אירוע מוחי (יחס סיכון מתוקן של 0.46, רווח בר-סמך 95% של 0.29-0.73) ובביקורות (יחס סיכון מתוקן של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.76).

החוקרים מדווחים כי בשתי הקבוצות תואר קשר מנה-תגובה בין היקף הפעילות הגופנית והיקף הירידה בשיעורי התמותה מכל-סיבה, עם ירידה מוקדמת חדה בסיכון לתמותה, כאשר רוב הירידה בסיכון תועד בהיקף פעילות של עד 20 שעות MET בשבוע.

בקרב אלו ששרדו אירוע מוחי בעבר, פעילות גופנית לוותה בירידה גדולה יותר בסיכון לתמותה מכל-סיבה באלו מתחת לגיל 75 שנים (יחס סיכון מתוקן של 0.21, רווח בר-סמך 95% של 0.10-0.43), בהשוואה לאלו בגילאי 75 שנים ומעלה (יחס סיכון מתוקן של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.42-1.12).

ממצאי המחקר תומכים במאמצים להפחתת חסמים להקפדה על פעילות גופנית ויישום תכניות המתמקדות בפעילות גופנית בקרב מטופלים בקהילה ששרדו אירוע מוחי.

Neurology, Aug 11, 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן