טיפול פומי בקולכיצין במינון גבוה במהלך זילוח מחדש ולמשך 5 ימים לא הוביל להפחתת גודל האוטם בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST שאושפזו בבית חולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Circulation.
החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות, רב-מרכזי, אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 192 חולים שאושפזו בשל אירוע ראשון של אוטם לבבי עם עליות מקטע ST שהופנו להתערבות כלילית מילעורית. החולים חולקו באקראי לטיפול פומי בקולכיצין במינון 2 מ”ג כמנת העמסה, לאחריו 0.5 מ”ג פעמיים ביום (101 חולים) או פלסבו תואם (91 חולים) מיום האשפוז עד יום 5.
התוצא העיקרי היה גודל האוטם כפי שנקבע לפי בדיקת MRI לבבי ביום החמישי. תוצאים משניים כללו את השינוי בנפח חדר שמאל בתום דיאסטולה וגודל האוטם לאחר שלושה חודשים.
גודל האוטם הממוצע לא היה שונה משמעותית בין מטופלים בקולכיצין ואלו בזרוע הפלסבו (26 גרם לעומת 28.4 גרם, p=0.87). החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות ברימדולינג חדר שמאל בנפח חדר שמאל בתום-דיאסטולה (2.4% לעומת 1.1%, p=0.49) לאחר שלושה חודשים. בנוסף, לאחר שלושה חודשים, גודל האוטם של מסת חדר שמאל לא היה שונה משמעותית בין חולים שקיבלו טיפול בקולכיצין ואלו בזרוע הפלסבו (17 גרם לעומת 18 גרם, בהתאמה; p=0.92).
היארעות אירועים חריגים במערכת העיכול במהלך המחקר הייתה גבוהה יותר באלו שטופלו בקולכיצין, בהשוואה לאלו בזרוע הפלסבו (34% לעומת 11%, p=0.0002). עם זאת, לאחר שלושה חודשים, תועדו 40 אירועים חריגים בקרב מטופלים בקולכיצין ו-32 אירועים חריגים חמורים באלו בזרוע הפלסבו (p=0.66).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת תזמון, פרופיל הפרמקוקינטי ומנה-תגובה של קולכיצין ונוגדי-דלקת אחרים, במטרה לזהות טיפולים יעילים להפחתת גודל האוטם או הגבלת רימודלינג.
Circulation 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!