במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, מתן Liraglutide במינון 3.0 מ”ג (סאקסנדה) כל יום, בשילוב עם התערבות לשינוי אורחות חיים, הובילה להפחתה משמעותית של שומן ויסראלי לאורך 40 שבועות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שומן ויסראלי ושומן אקטופי הם מרכיבים חשובים בהתפתחות סיבוכים קרדיו-מטבוליים בחולים עם השמנת-יתר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעות של מתן Liraglutide במינון 3.0 מ”ג כל יום על פיזור שומן הגוף במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר, ללא סוכרת מסוג 2, אשר היו בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם.
המחקר האקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, בשלב 4, כלל מבוגרים עם מדד מסת גוף של 30 ק”ג למטר בריבוע ומעלה או עם מדד מסת גוף של 27 ק”ג למטר בריבוע ומעלה עם תסמונת מטבולית, אך ללא אבחנה של סוכרת. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול במשך 40 שבועות ב-Liraglutide במינון 3.0 מ”ג או פלסבו, אשר ניתנו כל יום למשך 40 שבועות, בשילוב עם דיאטה עם חסר קלוריות יומי של 500 קלוריות וייעוץ בהתאם להנחיות לביצוע פעילות גופנית.
התוצא העיקרי היה אחוז הירידה ברקמת שומן ויסראלי כפי שנקבע לפי בדיקת MRI.
מדגם המחקר כלל 235 חולים, מהם 185 חולים חולקו באקראי לזרוע ההתערבות (92 משתתפים) או פלסבו (93 משתתפים), כאשר ניתוח הנתונים הסופי כלל 73 מטופלים ב-Liraglutide ו-55 משתתפים בזרוע הפלסבו.
השינוי הממוצע ברקמת שומן ויסראלי לאורך חציון של 36.2 שבועות עמד על 12.49%- עם Liraglutide, בהשוואה ל-1.63%- עם פלסבו (הבדל משוער ש 10.86%-, p<0.0001).
החוקרים מדווחים כי ההשפעה של Liraglutide הייתה עקבית בתתי-קבוצות שונות לפי מין, גיל, מוצא/גזע, מדד מסת גוף ואבחנה קודמת של טרום-סוכרת.
האירועים החריגים הנפוצים כללו תופעות לוואי גסטרואינטסטינאליות (47% מהמטופלים בזרוע ההתערבות ו-13% מאלו בזרוע הפלסבו) וזיהומים בדרכי נשימה עליונות (11% ו-15%, בהתאמה).
החוקרים כותבים כי הפחתת שומן ויסראלי עשויה להיות אחד המנגנונים בבסיס התועלת הקרדיווסקולארית של Liraglutide בחולים עם סוכרת מסוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!