המשטר המומלץ לטיפול בסטרואידים כנגד מיאסתניה גראביס (JAMA Neurol)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכים בהפחתה מהירה של מינון הטיפול בפרדניזון בחולים עם מיאסתניה גראביס מפושטת הדורשת טיפול משולב בקורטיקוסטרואידים עם Azathioprine.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של משטר סטנדרטי עם הפחתה איטית של הטיפול בפרדניזון אל מול הפחתה מהירה של מינון הטיפול. הם השלימו מחקר רב-מרכזי, אקראי, להשוואת שני משטרים להפחתת מינון הטיפול בסטרואידים.

מדגם המחקר כלל 2,291 מבוגרים עם אבחנה מאושרת של מיאסתניה גראביס בדרגה בינונית-עד-חמורה, אשר טופלו בשבעה מרכזים בצרפת. זרוע הפחתה איטית של מינון הטיפול כללה עליה הדרגתית של מינון פרדניזון ל-1.5 מ”ג/ק”ג אחת ליומיים וירידה איטית לאחר השגת ביטוי מינימאלי של המחלה. זרוע שינוי מהיר של מינון הטיפול כלל מתן פרדניזון במינון גבוה באופן מיידי (0.75 מ”ג/ק”ג), ולאחר מכן ירידה מוקדמת ומהירה לאחר שיפור תסמיני מיאסתניה גראביס. טיפול ב-Azathioprine ניתן במינון מקסימאלי של 3 מ”ג/ק”ג ביום לכלל המשתתפים.

התוצא העיקרי היה השגת ביטוי מינימאלי של תסמיני מיאסתניה גראביס ללא פרדניזון לאחר 12 חודשים וללא התלקחות קלינית לאחר 15 חודשים.

מבין 2,291 חולים שנבחנו להערכת התאמתם למחקר, 2,086 חולים לא ענו על קריטריוני ההכללה, 87 סירבו להשתתף וחולה אחד נרשם למחקר לאחר סיום הגיוס. מדגם המחקר כלל 117 חולים (53% גברים, גיל חציוני של 65 שנים), מהם 58 בזרוע שינוי איטי של מינון הטיפול ו-59 חולים בזרוע שינוי מהיר של מינון הטיפול.

שיעור החולים שענו על התוצא העיקרי היה גבוה יותר בזרוע בה בוצעו שינויים מהירים במינוני פרדניזון, בהשוואה לזרוע בה בוצעו שינויים איטיים יותר במינון הטיפול (39% לעומת 9%, בהתאמה; יחס סיכון של 3.61, p<0.001) לאחר תקנון למרכז ולכריתת התימוס.

החוקרים מדווחים כי עם משטר שינוי מהיר של מינון הטיפול ניתן היה לחסוך בממוצע 1,898 מ”ג של פרדניזון לאורך שנה אחת (כלומר, 5.3 מ”ג ביום לכל מטופל, p=0.03).

מספר האירועים החריגים החמורים לא היה שונה משמעותית בין שתי זרועות המחקר (22% לעומת 36%, בהתאמה; p=0.15).

בחולים עם מיאסתניה גראביס בדרגה מתונה-עד-חמורה שנדרשו למינון גבוה של פרדניזון עם Azathioprine, הפחתה מהירה של מינון הטיפול בפרדניזון הינה גישה ישימה, נסבלת היטב ומלווה בתוצאות טובות.

JAMA Neurol. Published online February 8, 2021.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן