מאת נעה גנזבורג, Bsc
מחקר חדש שבחן את הקשר תלוי המינון של נתרן, אשלגן, מגנזיום וסידן לסיכון להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית ב–Framingham Offspring Study. מצא כי צריכה גבוהה של אשלגן, כזו השווה או גבוהה מ-3000 מ“ג ליום, נקשרת לסיכון נמוך ב-25% למחלה קרדיווסקואלרית. בנוסף, נראה כי צריכה של מגנזיום במינון של 320 מ“ג ומעלה ליום, קשרה לסיכון נמוך ב-34% למחלה קרדיווסקולרית. לדברי החוקרים, הממצאים מעידים על חשיבותם של המינרלים הללו בשמירה על בריאות קרדיווסקולארית.
במחקר נכללו כ-2362 משתתפים, גברים ונשים, בין הגילאים 30-64, שלא היו מאובחנים עם מחלה קרדיווסקולארית בכניסה למחקר. החוקרים השתמשו במודלים שונים כדי לחזות את יחס הסיכונים (HR) המתואם ואת מרווח הוודאות ב-95% הסתברות ((CIs עבור הצריכה של המינרלים והיארעות של מחלה קרדיווסקולארית, ואת היחס בין המינון לתגובה לאחר התאמת הגיל, המין, ה–BMI, צריכת הסיבים ולנוכחות של יתר לחץ דם.
החוקרים מצאו כי צריכה נמוכה של נתרן, כלומר מתחת ל2500 מ“ג ליום, לעומת כמות שווה או מעל 3500 מ“ג ליום, לא נקשרה עם ירידה בסיכון למחלה קרדיווסקולארית. לעומת זאת, נמצא כי צריכה גבוהה של אשלגן (כזו השווה או מעל 3000 מ“ג ליום, לעומת 2500 מ“ג ליום) נקשרה עם סיכון נמוך ב-25% למחלה קרדיווסקואלרית. החוקרים מצאו גם כי צריכה של מגנזיום במינון השווה או גבוה מ-320 מ“ג ליום, לעומת מינון הנמוך מ-240 מ“ג ליום, נקשרה לסיכון נמוך ב-34% למחלה כזו. גם הצריכה של סידן בכמות השווה או מעל 700 מ“ג ליום, לעומת 500 מ“ג ליום, נקשרה לירידה של 19% בסיכון, אך זו לא הייתה מובהקת סטטיסטית.
עוד מצאו החוקרים באמצעות ניתוח סטטיסטי מסוג Restricted cubic spline curves קשר הפוך בין המינון של אשלגן ושל מגנזיום עם הסיכון למחלה קרדיווסקולרית. קשר דומה לא נצפה באשר למינוני סידן ונתרן.
Nutrients, 2021 Jan 19;13(1):269. doi: 10.3390/nu13010269.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!