צריכה גבוהה של אשלגן ושל מגנזיום, אך לא צריכה נמוכה של נתרן, קשורים לירידה בסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית (Nutrients)

מאת נעה גנזבורג, Bsc

מחקר חדש שבחן את הקשר תלוי המינון של נתרן, אשלגן, מגנזיום וסידן לסיכון להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית ב–Framingham Offspring Study. מצא כי צריכה גבוהה של אשלגן, כזו השווה או גבוהה מ-3000 מ“ג ליום, נקשרת לסיכון נמוך ב-25% למחלה קרדיווסקואלרית. בנוסף, נראה כי צריכה של מגנזיום במינון של 320 מ“ג ומעלה ליום, קשרה לסיכון נמוך ב-34% למחלה קרדיווסקולרית. לדברי החוקרים, הממצאים מעידים על חשיבותם של המינרלים הללו בשמירה על בריאות קרדיווסקולארית.

במחקר נכללו כ-2362 משתתפים, גברים ונשים, בין הגילאים 30-64, שלא היו מאובחנים עם מחלה קרדיווסקולארית בכניסה למחקר. החוקרים השתמשו במודלים שונים כדי לחזות את יחס הסיכונים (HR) המתואם ואת מרווח הוודאות ב-95% הסתברות ((CIs עבור הצריכה של המינרלים והיארעות של מחלה קרדיווסקולארית, ואת היחס בין המינון לתגובה לאחר התאמת הגיל, המין, ה–BMI, צריכת הסיבים ולנוכחות של יתר לחץ דם.

החוקרים מצאו כי צריכה נמוכה של נתרן, כלומר מתחת ל2500 מ“ג ליום, לעומת כמות שווה או מעל 3500 מ“ג ליום, לא נקשרה עם ירידה בסיכון למחלה קרדיווסקולארית. לעומת זאת, נמצא כי צריכה גבוהה של אשלגן (כזו השווה או מעל 3000 מ“ג ליום, לעומת 2500 מ“ג ליום) נקשרה עם סיכון נמוך ב-25% למחלה קרדיווסקואלרית. החוקרים מצאו גם כי צריכה של מגנזיום במינון השווה או גבוה מ-320 מ“ג ליום, לעומת מינון הנמוך מ-240 מ“ג ליום, נקשרה לסיכון נמוך ב-34% למחלה כזו. גם הצריכה של סידן בכמות השווה או מעל 700 מ“ג ליום, לעומת 500 מ“ג ליום, נקשרה לירידה של 19% בסיכון, אך זו לא הייתה מובהקת סטטיסטית.

עוד מצאו החוקרים באמצעות ניתוח סטטיסטי מסוג Restricted cubic spline curves קשר הפוך בין המינון של אשלגן ושל מגנזיום עם הסיכון למחלה קרדיווסקולרית. קשר דומה לא נצפה באשר למינוני סידן ונתרן.

Nutrients, 2021 Jan 19;13(1):269. doi: 10.3390/nu13010269.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33477824/

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן